רומניה 2012 (יום 14) – 3/10/2012 – קלוז'
קמנו השכם בבוקר (8:45) עוד לא יצא האור אפילו… ממש לפנות בוקר… והחלטנו לנסות את ארוחת הבוקר של המלון. זה בופה, יש לך חדר קטן עם 4 שולחנות. די צפוף ואין יותר מדי בחירות באוכל. נגה נהנתה מקערה של חלב עם קורנפלקס שוקו אחרי הרבה זמן שלא אכלה כזה.
לקח לנו הרבה זמן לצאת מהמלון כי רצינו לברר על כביסה, על המלצות מהפקיד איפה כדאי לבקר עם בנות קטנות, הוא רצה גם שנשלם על השהייה ביום הכניסה כי מתברר שהיו לו כאלה שלא שילמו והלכו.. אז יצא שיצאנו מהמלון רק קרוב לצהריים!
הלכנו לגן הבוטני, מרחק של כ 150 מטר מהמלון שלנו בעלייה, לא וויתרתי על עגלת התאומים כי הלך לי הגב בלעדיה. היינו במצב רוח רע מאוד, הילה עשתה בתחתונים כי לקח לי בערך דקה עד שהגעתי לשירותים והייתי חייבת לחכות לנגה שבקושי זזה ועד שהיא הגיע הילה לא הצליחה כבר להתאפק.. הרבה צעקות, הרבה מריבות, החלפתי בגדים וניסינו להתחיל בטיול בשקט וברוגע. המקום מקסים מאוד, הכניסה מאוד זולה, 5 לאי לאדם והילדות חינם. יש לך כמה אזורים, אחד יפני אחד אפריקני וכך הלאה… שבילים מפותלים בין יער ירוק חשוך ומקסים, פתאום המזג אוויר שם נהיה קריר בגלל הצמחייה, למטה אפשר לראות אזורים קטנים של נחלים שזורמים בהם מים, וכשיש שקט ואתה יושב על הספסל אתה יכול ממש להירגע וליהנות מהרגע, אבל כשיש ילדות קטנות הן לא כל כך נותנות לך במיוחד כשלא מוכנות להקשיב לך והמילה שלך זו לא מילה.
היינו במצב רוח מאוד ירוד, לא ידענו מה לעשות הלאה לאיפה ללכת וזה השפיע עלינו. היינו עייפים נורא והבנות כבר היו רעבות, השעה 13:00 וחייבים לזוז למקום אחר להאכיל אותן! דבר ראשון רצינו מהר ללכת ולחפש לבנות נשנוש ולהרגיע אותן, ואז כבר נראה מה נעשה ולאן נלך. הלכנו למסעדה שהמליצו לנו עליה שנקראת Marty. מסעדה שעשויה חלקה מעץ, יש אפשרות לאכול בפנים (אבל נראה לי היה שם 30 מעלות אם לא יותר) ויש אפשרות בחוץ במרפסת. במרפסת אני ספרתי 30 שולחנות!!! כן, מקום ענק. מסעדה שכל אחד ששאלתי ברחוב איך להגיע אליה אמרו לי לא לוותר עליה בשום אופן כי היא שווה. התפריט מגוון, יש לך קצת מהכול. הבנות התחננו שוב לפסטה, אז עשינו הזמנה וחיכינו למנות, וחיכינו וחיכינו…. ומרוב שחיכינו הילה נרדמה בעגלה. נמאס לנו מפיפי בעגלה לכן כבר התחלנו לקחת אתנו חיתולים בתיק וביקשתי מחיים שיחתל אותה מיד ולא לחכות דקה.
נגה אכלה יפה פסטה ברוטב עגבניות, ואז הגיע המנה שלי של הדג והיא נשנשה יפה ממנו! היה לנו גם מרקים בהתחלה והיא נורא התלהבה ממרק, כמובן שמרק עם לחם זה הכי טוף! ביקשנו חשבון והלכנו משם, איך שנגה התיישבה בעגלה לא עברה דקה והיא עצמה עיניים ונרדמה. מהר מצאנו לנו פינה לעצור ולחתל אותה לפני שיברח לה פיפי והמשכנו לטייל.
חיים החליט ללכת ברגל ולנסות להגיע למרכז העיר ולראות מה יש שם, בכיוון של בית הכנסת החדש. רצינו לראות את בית הכנסת שהוא מבנה מאוד גבוה, מעניין, עם כיפות כסופות. וגם לטייל כמובן בעיר. לאורך כל הדרך חיים שיגע אותי עם הפלאפון שלו, הוא היה מחובר חלק מאוד קטן מהזמן לאינטרנט כדי לראות במפת גוגל את הדרך לבית הכנסת (וניווט באמצעות Google Maps). כמובן שראינו שבית הכנסת סגור, לא הופתענו. משום מה ברומניה בתי הכנסת תמיד סגורים ופתוחים רק בימי שישי בערב. באסה. כשהתעייפנו הערנו את הבנות שישנו כבר כשעתיים ולקחנו מונית, נחשו לאן? לקניון! המקום האהוב עלי ביותר!! הקניון המדהים והענק הזה! Iulius Mall. בגלל שהילה לא אכלה במסעדה כי היא נרדמה תוך כדי שחיכינו לאוכל, החלטתי שכדאי דבר ראשון ללכת להאכיל אותן במשהו קטן ולחכות עוד שעתיים לארוחת הערב. אז לקחתי להן נאגטס עוף, כל אחת קיבלה 4 חתיכות ואחרי שהן סיימו הלכנו למשחקייה. מקום מקסים וגדול עם המון משחקים ושירותים נקיים מאוד. אני נשארתי איתן וחיים הלך לטייל בקניון שלו. בסוף היום גם אני קיבלתי פינוק משלי והוא נתן לי חולצה מתנה! חולצה מעלפת!! ממש יפה, אני מאוהבת בה, היא שחורה – סוג של טוניקה והשרוולים מתחרה שקופה שחורה. ואי!! חבל על הזמן איזו חולצה מעלפת!! כל אחד וההובי שלו 🙂 הוא קנה משהו אלקטרוני אני קניתי חולצה ואנחנו יצאנו מרוצים!! בעיקר אני!!
לקחנו מונית למלון, התקלחנו, ועכשיו נחים סוף סוף. טיילנו היום נראה לי שעתיים, אפילו שלוש ברגל. וגם בקניון טיילתי הרבה. הגיע הזמן לנוח ולקטר כמה כואבות לי הרגליים והגב… אוי בא לי מסז'.
לסיכום, היה יום מקסים, התחיל ברגל שמאל ונגמר ברגל ימין בהחלט! עכשיו מכינים את המסלול למחר והולכים לישון. לילה טוב חברים, ושיהיה שבוע מקסים!!