אני הייתי שם, נולדתי ביום קריר של אוקטובר. הכרתי אמא טובה ועדינה, וחייתי עם סבתא מדהימה. נשמתי אוויר ירוק והיה לי שמחת חיים! היה לי בן דוד שהיה חבר טוב שלי, הייתה לי שכנה טובה שאהבתי כאילו הייתה דודה שלי. ואז הבועה התנפצה וכשפקחתי עיניי כבר הייתי בארץ אחרת. הוריי היו איתי ואחותי הקטנה, הכרתי ארץ קרה עם אנשים אגואיסטים, ילדים יכולים להיות רעים. ארץ יבשה, ילדות לא קלה. ובגיל מבוגר יותר נפלה לי המסכה מהעיניים, ולפתע ראיתי צבעים, ראיתי אור שוב בחיי, ולפתע התחלתי כמו תינוקת חדשה להכיר את חיי מחדש. היו לי חברות, היו לי הורים טובים ואחות…
לפני כחצי שנה הגיע היום בו חיים קיבל אישור לרילוקיין, היה לנו משהו כמו חודשיים למכור את כל המוצרים בבית (לא שהיו הרבה מדי ואיכותיים מדי…), למצוא שוכרים לדירה שלנו ולנסות לדחוף כמה שיותר ל 5 מזוודות (בגדים, תכשיטים). עוד 10 חבילות ששלחנו מהדואר עם ספרים, סירים מהבית ודברים כאלה. הגענו לצפון קרוליינה הירוקה! עזבנו את המשפחות שלנו, את ההורים שלי והדודים ובנות דודות, את החברים שלי, את אחותי ברומניה ושאר המשפחה שלי ששם, את המשפחה של חיים שהם משפחה שלי גם, חמתי שהייתה מאוד חולה והגענו לפה. ארץ מאוד אבל מאוד שונה ממה שאני מכירה. זה לא אירופה וזה…
אנחנו מלאים במחשבות, לא עוצרים לרגע ובואו נודה בזה, רובנו הנשים עובדות בלי הפסקה, גידול הילדים, הבית השותף, הרוב עליינו (בדרך כלל). ואני שמה לב לזה יותר ויותר שזה קורה לכולן, לחברות שלי, למשפחה הקרובה שלי, למכרים שלי, שהנשים יולדות ומעסיקות את עצמן בחיתולים, באמבטיות לקטנים זו תקופה לא קלה ושוכחים את עצמן. יש פה איזהו מעגל שקורה בצורה מאוד טבעית, האישה מפסיקה להיות אישה והופכת אוטומטית להיות אמא! אמא במשרה מלאה. המשך…
היום היה יום של הרפתקאות מיותרות… אבל גם זה חלק מהטיול והעיקר שעבר… הלילה עבר קשה מאוד עם מאיה, היא בערה מחום והשתעלה, ולכן, כמיטב המסורת שלנו ברומניה, היינו חייבים לבדוק עוד בית חולים חדש יחסית. המשך…
חיים נסע לאינטל בוקרשט ואנחנו בילינו יום שלם אצל סבא. השוק שם קצת השתנה ממה שהיה בעבר ובפעמים הקודמות שהיינו שם, כרגע יש מבנה גדול של שתי קומות, ארוך, יש חנויות עם בגדים והמחירים ממש זולים. 20 ש"ח לחולצה נחשב ליקר יחסית, ארנקים ב 10 ש"ח, נעליים וסנדלים ב 25 עד 45 ש"ח. המבחר של הירקות והפירות עוצר נשימה, כל הצבעים והטריות שלהם פשוט קוראת לכם לקחת ביס מכל דבר. מה שהכי מדהים אותי זה כמה יקר בישראל הפטל – לא פחות מ 30 ש"ח קפוא, פה אני מוצאת בכל שוק בכוס חד פעמית די גדולה פטל טרי וטעים ב…
קמנו השכם בבוקר, הכנתי סנדוויצים לכולם וחיסינו לדוד שלי שייצטרף, לשם שינוי הוא הגיע בשעה שסוכמה איתו ויצאנו לכיוון מכרה המלח בסלאניק (Salina Slănic Prahova), נסיעה של שעה וחצי בלי הפסקה. המשך…
ישנו טוב!! אכלנו ארוחת בוקר במרפסת, מול נוף מרהיב של עצים ומלא דשא ירוק מסביב ל Sala Palatului ויצאנו לפארק הרסטראו הגדול במטרה לשוט בספינה על האגם. המשך…
קמנו – בעצם מי בכלל הצליח להירדם – בשעה 03:30 והתחלתי בהכנת כריכים לדרך, למרות שחשבתי שהתחלנו להתארגן מוקדם מתברר שהגענו ברגע האחרון לרכבת! אבא שלי כבר חיכה לנו בקרון השני, ירד מהרכבת ועזר לחיים ולי לעלות על הרכבת. מה שיפה אצלנו שאנחנו תמיד אומרים שניקח רק שתי מזוודות, מה כבר יש לנו לקחת איתנו… כמה בגדים, דאודורנטים בשמים מברשות שיניים… בסוף יצא שיש לנו שתי מזוודות, צ'ימידאן גדול, תיק גב מפוצץ, תיק לעגלה של מאיה וכמובן כל אחת מהבנות קיבלה טרולי משלה עם דוגמה של מיקימאוס. שמילאתי במחברות, מדבקות, בובה, בגדים להחלפה, סוודר ועוד. המשך…
I.V.F או בעברית – הפריה חוץ גופית. אני מאוד שמחה שאני חייה בשנות ה 2000 משום שהטכנולוגיה מאוד מתקדמת בימנו, אני עוצרת לחשוב שעד לפני כמאה שנה הייתי נחשבת לאישה עקרה. הסבר מהרופא: התהליך מאוד מעניין, מסבירים לך שמכינים את הגוף שלך לייצר כמה שיותר ביציות, זקיקים, שואבים לך אותם ומכניסים אותם למבחנה יחד עם הזרע הטרי והחם של הגבר ומתפללים לנס. אחרי 24 שעות יש תשובות כמה הפריות יש לך. אחרי 48 שעות מהשאיבה יש לך כבר החזרת עוברים חיים לרחם. מדהים!! את השאר אם נשאר לך מקפיאים במעבדה. בעקרון, את כבר בהריון! העובר שלך כבר התפתח ל 8…
התגעגעתי לאחיינית שלי שיר. היא מאוד אוהבת את הבנות שלי והן אותה כמובן. היום לקחתי אותה מהבית והלכנו יחד להוציא את הבנות מהגן. הטריף אותי שלא מצאנו את הנעליים של הבנות. אחרי כמה דקות של חיפושים מצאנו רק את של הילה. יצאתי מהגן אחרי 20 דקות של חיפושים ונגה יחפה. נו טוב, מזל שיש לנו עוד זוג אחד של סנדלים בבית. רק התחלתי לנסוע וכבר טלפון מהמטפלת שמצאה את האבדה וחזרנו לקחת אותם! ישששש!!! המשך…