רומניה 2015 (יום 3) – 14/6/2015 – סלאניק
קמנו השכם בבוקר, הכנתי סנדוויצים לכולם וחיסינו לדוד שלי שייצטרף, לשם שינוי הוא הגיע בשעה שסוכמה איתו ויצאנו לכיוון מכרה המלח בסלאניק (Salina Slănic Prahova), נסיעה של שעה וחצי בלי הפסקה.
בפעמים הקודמות שהיינו שם, היתה מעלית כורים רעועה שדרכה היו יורדים אל המכרה, כ-200 מטר בתוך האדמה, היום לצערי זה כבר לא ככה ויש מיניבוסים שבאים כל עשר דק לאסוף 16 אנשים למכרה וחוזרים. יצא שחיכינו בתור חצי שעה… היה חםםםם (35 מעלות)…
הנסיעה במיניבוס הייתה מפתיעה, חשבתי סיבוב של 2 דק וזהו אבל זו נסיעה של עשר דק וכשהיא נכנסת למכרה הנסיעה היא בעצם בסיבובים כל הדרך – בסביבות 2 ק"מ, חושך חוץ מכמה מנורות בודדות בדרך, הבנות וגם אני הופתענו, קפיצות כל דרך ממש לונה פארק. וכמו שצחקתי במיניבוס "החלב של מאיה הופך לקצף, בסוף הנסיעה, הקצף הופך לקצפת".
המכרה הוא ענק, קור אימים, 12 מעלות בלבד, יש חדר גדול שבו יש ספסל שאפשר לשבת בנוח להלביש ילדים. יש משחקייה שעשו היום שם, עלות די יקרה של 10 לאי לחצי שעה – בשביל רומניה זה יקר. אז הילה בחרה דווקא ללכת לאופניים שזה מגניב, רבע שעה ב-12 לאי.
אחרי שהות של חצי שעה, אולי 45 דק נמאס לכולנו, נגה הייתה עייפה, רעבה, קפאה נורא, הילה הייתה מאושרת, שמחה וצוהלת אך לכולנו די נמאס. יצאנו משם ומצאנו את עצמנו בגשם שוטף ב 35 מעלות! אבל גשם חזק, נמשך כשעה!
אבא מצא מסעדה חביבה קרובה ואכלנו ארוחת צהריים. מה שמגניב זה שהתפריט הוא בסך הכל דף אחד, מבחר לא גדול של מאכלים, קצת בשרים, קצת מרקים, פחמימות למינהן וסלטים. אחרי שאבא וואלי (דוד שלי) הזמינו 3 מאכלים ואחרי מספר דק התברר שבכלל אין אותם היום, הזמינו בנאלי – נקניקיות וציפס.
הבנות היו מורעבות והשירות היה איטי… איך שהגיע המרק הן התנפלו עליו בתיאבון וחיסלו אותו (גם מאיה קיבלה את החלק שלה מהמרק…) וגם שאר הארוחה עברה בנעימים, לאט לאט.
אחרי האוכל יצאנו שוב לדרך הארוכה, נפרדנו מכולם וניצלנו את זה שהבנות ישנו לנסיעה רצופה. אחרי שאתמול לא הצלחנו להגיע לאאוטלט, החלטנו ללכת היום אל Fashion House – Bucharest West, מקום יפה וגדול, אוסף חנויות חביבות, רק שהבנות היו במצב רוח לא משהו ולא כל כך נתנו לנו להנות מהן בגלל יללות שנמשכו ללא הרף.
את היום סיימנו בארוחת ערב בריאה ומזינה במקדונלדס, כשחזרנו הביתה היה כבר 9 וחצי, מקלחות ולישון.