אני הייתי שם, נולדתי ביום קריר של אוקטובר. הכרתי אמא טובה ועדינה, וחייתי עם סבתא מדהימה. נשמתי אוויר ירוק והיה לי שמחת חיים! היה לי בן דוד שהיה חבר טוב שלי, הייתה לי שכנה טובה שאהבתי כאילו הייתה דודה שלי. ואז הבועה התנפצה וכשפקחתי עיניי כבר הייתי בארץ אחרת. הוריי היו איתי ואחותי הקטנה, הכרתי ארץ קרה עם אנשים אגואיסטים, ילדים יכולים להיות רעים. ארץ יבשה, ילדות לא קלה. ובגיל מבוגר יותר נפלה לי המסכה מהעיניים, ולפתע ראיתי צבעים, ראיתי אור שוב בחיי, ולפתע התחלתי כמו תינוקת חדשה להכיר את חיי מחדש. היו לי חברות, היו לי הורים טובים ואחות…
לפני כחצי שנה הגיע היום בו חיים קיבל אישור לרילוקיין, היה לנו משהו כמו חודשיים למכור את כל המוצרים בבית (לא שהיו הרבה מדי ואיכותיים מדי…), למצוא שוכרים לדירה שלנו ולנסות לדחוף כמה שיותר ל 5 מזוודות (בגדים, תכשיטים). עוד 10 חבילות ששלחנו מהדואר עם ספרים, סירים מהבית ודברים כאלה. הגענו לצפון קרוליינה הירוקה! עזבנו את המשפחות שלנו, את ההורים שלי והדודים ובנות דודות, את החברים שלי, את אחותי ברומניה ושאר המשפחה שלי ששם, את המשפחה של חיים שהם משפחה שלי גם, חמתי שהייתה מאוד חולה והגענו לפה. ארץ מאוד אבל מאוד שונה ממה שאני מכירה. זה לא אירופה וזה…
אנחנו מלאים במחשבות, לא עוצרים לרגע ובואו נודה בזה, רובנו הנשים עובדות בלי הפסקה, גידול הילדים, הבית השותף, הרוב עליינו (בדרך כלל). ואני שמה לב לזה יותר ויותר שזה קורה לכולן, לחברות שלי, למשפחה הקרובה שלי, למכרים שלי, שהנשים יולדות ומעסיקות את עצמן בחיתולים, באמבטיות לקטנים זו תקופה לא קלה ושוכחים את עצמן. יש פה איזהו מעגל שקורה בצורה מאוד טבעית, האישה מפסיקה להיות אישה והופכת אוטומטית להיות אמא! אמא במשרה מלאה. המשך…
היום היה יום של הרפתקאות מיותרות… אבל גם זה חלק מהטיול והעיקר שעבר… הלילה עבר קשה מאוד עם מאיה, היא בערה מחום והשתעלה, ולכן, כמיטב המסורת שלנו ברומניה, היינו חייבים לבדוק עוד בית חולים חדש יחסית. המשך…
I.V.F או בעברית – הפריה חוץ גופית. אני מאוד שמחה שאני חייה בשנות ה 2000 משום שהטכנולוגיה מאוד מתקדמת בימנו, אני עוצרת לחשוב שעד לפני כמאה שנה הייתי נחשבת לאישה עקרה. הסבר מהרופא: התהליך מאוד מעניין, מסבירים לך שמכינים את הגוף שלך לייצר כמה שיותר ביציות, זקיקים, שואבים לך אותם ומכניסים אותם למבחנה יחד עם הזרע הטרי והחם של הגבר ומתפללים לנס. אחרי 24 שעות יש תשובות כמה הפריות יש לך. אחרי 48 שעות מהשאיבה יש לך כבר החזרת עוברים חיים לרחם. מדהים!! את השאר אם נשאר לך מקפיאים במעבדה. בעקרון, את כבר בהריון! העובר שלך כבר התפתח ל 8…
התגעגעתי לאחיינית שלי שיר. היא מאוד אוהבת את הבנות שלי והן אותה כמובן. היום לקחתי אותה מהבית והלכנו יחד להוציא את הבנות מהגן. הטריף אותי שלא מצאנו את הנעליים של הבנות. אחרי כמה דקות של חיפושים מצאנו רק את של הילה. יצאתי מהגן אחרי 20 דקות של חיפושים ונגה יחפה. נו טוב, מזל שיש לנו עוד זוג אחד של סנדלים בבית. רק התחלתי לנסוע וכבר טלפון מהמטפלת שמצאה את האבדה וחזרנו לקחת אותם! ישששש!!! המשך…
אני בטוחה שגם לכם ישנם ימים כאלה בהם אתם לא מרגישים טוב, אז אני כנראה חטפתי מין וירוס מגעיל כזה של 24 שעות והרגשתי זוועה. הבטחתי לעצמי שמשום שלא הייתי בחדר כושר שבועיים אני חייבת ללכת היום – שטות מפגרת! לקחתי אופטלגין והלכתי. הייתי שם 20 דקות וברחתי משם כמו אש. עזבו אותי חדר כושר כשהראש שלי מתפוצץ לאלף חתיכות. קרסתי במיטה ומדי פעם קמתי לשתות ולהשתין. אין מה לעשות, חייבים איכשהו לאזור כוחות וללכת לגן לקחת את הבנות. עד שהבנות נכנסו לרכב לקח זמן.. המשך…
אני פותחת את הבוקר עם שירים, כל בוקר אני מכינה לי ארוחת בוקר קלה והולכת ישר ליו-טיוב לשים מוזיקה ברומנית. אין כמו להשתחרר מכל המועקות שעברו עלי אתמול, כל המחשבות בין אם הן טובות או לא, הבוקר זהו יום חדש, השמש זורחת (או כמו היום שהיא מוסתרת ע"י העננים האפורים) הציפורים מצייצות (במקרה שלי אלו עורבים שיושבים לי על הגדר של המרפסת), מתכוננת ליום חדש, לנקות את הבית. ממש כמו פיית קסמים, תוך שלוש שעות הבית נקי, ריח נעים של אוויר טוב מבחוץ נכנס לבית, אנרגיה חדשה עם מחשבות חיוביות ממלאות את ליבי וממש בא לי להכין משהו לאכול לבנות…
כשבעלי טס לחו"ל ישנן הרבה נשים שהאיש שלהן טס לחו"ל עם העבודה ואני לא שונה מהן. כשאת חיה עם אותו בן אדם שנים ואת הולכת לישון איתו בלילות, קמה בבקרים ורואה אותו וכן הלאה את מתרגלת לשיגרה מסויימת, שיגרה זה דבר טוב, ולפעמים כל כך כייף שיש את המרחק הזה של כמה ימים שנותן לך געגוע שלפעמים חסר לך, המרחק הקטן הזה שגורם לך להיזכר מחדש עד כמה הבן אדם הזה שיש לך שיגרה איתו ואת אוהבת אותו בכל ליבך – חשוב לך. אך לפעמים העיתוי של הטיסות האלה כל כך גרוע, למשל כשיש לך תאומים קטנים, ואת, מין הסתם,…
אז בימים האחרונים כל מה שאני חושבת זה האם כדאי לי להתחיל שוב טיפולים להיכנס להריון עכשיו או לחכות לגיל שלוש של הבנות. מממ… קשה לי לומר שאני משתוקקת לרגע בו המחט שבתוכה יש מלא הורמונים תיכנס לבטן שלי או לטוסיק החמוד שלי כדי להכין את הרחם לקליטת עוברים או לשאיבת ביציות… אבל אני רואה איזה תוצאה מדהימה יצאה לי בסופו של כל התהליך הנוראי הזה ואני כן רוצה עוד ילד, לפחות עוד אחד. הפעם אני מאוד אשתדל שזה יהיה רק ילד אחד ולא תאומים שוב. לפעמים אני חושבת כמה מוזרים החיים. יש נשים שנכנסות להריון בפעם הראשונה שהם עושות…