טיולים בחו"ל

רומניה 2012 (יום 8) – 27/9/2012 – בראשוב

27 בספטמבר 2012 andush 0Comment

היום עבר די מהר, בבוקר גילינו פנצ'ר נחמד באוטו. אבל למזלנו בדיוק בן דוד של גיסי עבר לידנו והמליץ לנו על פנצ'ריה קרובה מאוד, ותוך 5 דקות ותמורת 10 לאי (כ 13 ₪ ) המשכנו לדרכנו. רצינו ללכת לרכבל טומפה בבראשוב (Telecabina Tampa) אבל הדרך הייתה חסומה ולא מובנת, ויתרנו ונסענו לקארפור, החנות שאני כל כך אוהבת! קנינו כמה דברים שהיו הכרחיים לנו (כמו ראדיאטור ופיג'מה חמה), נשנשו צהריים והחלטנו לנסוע לאחותי לטייל קצת בפארק ליד הבית שלה.

IMG_5154 IMG_5156

פארק מקסים וגדול, הרבה ירוק ומתקנים לילדים! הבנות התרוצצו להן ושיחקו, חיבקו הרבה את דריה שהן כל כך אוהבות ואז שמעתי דבר שנורא עיצבן אותי!! התברר לנו שהחדרניות והקבלה כועסים עלינו, בעצם כל האנשים שעובדים כאן במלון נורא כועסים עלינו ולא הבנתי למה. אז ככה, קודם כל ביום הראשון שהגענו חיכה לנו חדר גדול ויפה עם שתי מידות נפרדות וספה אחת די גדולה, בלי מצעים לבנות על הספה או בארון, בלי מיטה זוגית גדולה כמו שביקשנו, אז מין הסתם ירדתי למטה וביקשתי מצעים לפחות לספה כי אין לי איפה להרדים את הבנות, על הרצפה? אולי באמבטיה ואני אשים שם את המעילים שלהן שלא יהיה להן קר? אההה לא, בעצם עדיף בין הרגליים שלנו כל אחד עם ילדה??? אז הם כעסו נורא שבאנו מאוחר ולא הודענו להם קודם שאנחנו עם ילדים קטנים ורוצים מצעים לספה, נו באמת!! הודענו 3 חודשים מראש, זה לא מספיק?! אין מצעים, אז הוא נתן לי מפתח ללכת לחדר הסמוך ולקחת משם מצעים שאני אסדר בעצמי את הספה, שמין הסתם המזרון הונח יפה על הרצפה כי מהספה יפלו. אין אפשרות לקבל עוד מזרון מספה אחרת או בכלל מזרון אחר כי אז הם יוותרו על חדר שלם בשבילנו. לא נורא, הסתדרנו.

שאלתי את הפקידת קבלה יום אחד אם אפשר חימום בחדר שלנו כי הבנות התחילו להתקרר ומצוננות נורא, אז הסתכלה עלי כאילו מי ישמע מה ביקשתי, לשדוד אותה. אמרה שלא מחממים את כל המלון רק כי אני ביקשתי, ויש רדיאטור אבל תפוס, למחרת כששאלתי שוב מישהו אחר שהיה אמר שזה בכלל מקולקל. (או שסתם מכעס עלינו לא רצו לתת לנו אותו).

זה המשיך עם הארוחת בוקר שהיינו רשומים בתור זוג בלי ילדים ואנחנו הזמנו 4 מנות אמרנו תודה רבה והלכנו, למחרת התברר שאנחנו רשומים כזוג בלבד, ושהארוחות שהזמנו אתמול היו אקסטרה, זה התברר לי מהקבלה. אוקיי, חזרתי למסעדה ואמרתי להם שאני מבקשת סליחה מראש על אתמול, אבל אם אף אחד לא יבוא ויגיד לי שאני צריכה לשלם אקסטרה אני לא אדע, ועוד משהו, אין דבר כזה לשים על חשבון החדר כך שחייבים לשלם על המקום את מה שהזמנו. לא אומרים – לא יודעים. אני לא מנחשת עדיין את הכללים שלהם. שילמנו ונתנו גם טיפ על הארוחה של אותו הבוקר, מה שהיה אתמול ה 2 ארוחות אקסטרה הוא אמר שהוא לא יודע מה לקחנו וזה היה על חשבון הבית. טוב, לפחות השארנו טיפ וביקשתי שוב סליחה. מאותו יום מזמינים רק 2 ארוחות מה שמגיע לנו וזהו. גם ככה הבנות לא אוכלות כלום.

זה המשיך, הבנו שאנחנו גם לחדרניות הצקנו ושאנחנו משאירים מגבת על הרצפה באמבטיה, נו אז איפה לדרוך אם לא על מגבת?! על המגבת הפיצית של איזה 30 ס"מ שהם נתנו לי? אני אשבור איזה עצם, הם ישלמו לי על בית חולים ועל הזמן היקר מהבילוי עם המשפחה? לא נראה לי, שמתי מגבת על רצפה, אז מה? סוף העולם! נו טוב. עוד תלונות מהחדרניות, החדר שלנו תמיד מבולגן ולא מסודר, המצעים תמיד מבולגנים. תכלס, חברה, ביננו, מי כן מסדר את המיטה שלו במלון? אני לא מכירה אף אחת שמסדרת המיטה במלון, חוץ מאמא שלי שלא משנה איפה היא נמצאת היא מסדרת, אפילו במלון היא הייתה מסדרת את כל החדר שיהיה טיפ טופ. אני לא אמא שלי ולי יש שתי ילדות קטנות שאין לי מושג מאיפה יש להן כל כך הרבה אנרגיות!!!! חולה עלייהן אבל איך שהן מעייפות… חוץ מהפיג'מה של הבנות, המצעים והמגבות באמבטיה הכל היה מסודר. אז למה צריך חדרניות אם לא בשביל לסדר ולנקות??? למה לתת להן טיפים בסוף? על זה שקיבלנו ציון 10 על ניקיון החדר??? לא הבנתי. זאת העבודה שלהן, אני עבדתי בתור חדרנית אומנם רק שבועיים, אבל אני יודעת טוב מאוד מה הייתה העבודה שלי, ועבדתי קשה נורא והחדרים באמת מלוכלכים ואני לא הולכת לתאר מה היה שם!

נמשיך… כנראה שאנחנו באמת לא נעימים, פעם אחת ביום שאלתי שאלה, אנחנו כבר כבר 8 ימים, נניח 6 ימים מתוכם שאלתי שאלות. כמו למשל:

  1. איפה כדאי לטייל עם ילדים בסביבה, ילדים בגיל 3 נניח.
  2. האם יש לכם פלסטר לאצבע כי הילדה שלי נחתכה כי הכניסה אצבע לתוך חור של אמבטיה ואי אפשר לעצור את הדימום.
  3. ביום ההגעה שאלתי האם יש מצב להחליף לנו חדר למיטה זוגית או להצמיד את המיטות כדי שלא נהיה ברוגז כי אני עדיין אוהבת את בעלי.

אם אחת מהשאלות האלו מעצבנות או לא מקובלות אז כנראה שאנחנו ממש לא בסדר וחייבים להתנצל בפניהם. אבל כפי שאני רואה זאת אני לא מבינה מה הבעיה של לשים מגבת על הרצפה כי גם ככה היא הולכת לכביסה, לבקש פלסטר לבת שלי, או לבקש מצעים לספה שהייתה אמורה כביכול לחכות לנו מוכנה ומוצעת אבל לא היתה. האם אני זאת שמפספסת פה משהו?

כל המלון רותח מזעם עלינו, מבחינתנו כשאנחנו חוזרים בערב מבילוי אנחנו רואים שהם מזלזלים בנו כי במקום לקבל סדין אחד לשתי המיטות המחוברות יש לכל אחד סדין ועוד סדין שלישי באמצע המיטה, נו טוב. המיטה של הבנות (ספה על הרצפה) אף פעם לא נוגעים בה ולא מוצעת יפה או מסודרת והפיג'מות שלהן תמיד זרוקות בפינה של המיטה.

במיטה שלנו פשוט מקפלים את השמיכה, אפילו לא לחצי, ככה, זורקים אותה על המיטה ומה שיוצא יוצא, כך שאי אפשר לומר שאנחנו מרוצים.

יש אנשים שאומרים שכדאי לנו להשאיר טיפים לכולם פה ולעזוב, לבקש סליחה. סליחה על מה? על היחס הנורא שקיבלנו? על זה שכל פעם שאני צריכה לקבל עזרה מהקבלה הם עושים לי טובה שעונים לי בכלל? על זה שהייתי צריכה פלסטר או מצעים להרדים את הבנות? אני לא מבינה על מה אני צריכה להשאיר טיפ!! אנחנו היינו שמחים לקום ולעזוב מצד אחד, מצד שני עכשיו כבר קנינו רדיאטור, קניתי לי פיג'מה ארוכה שתחמם אותי, הספה של הבנות כבר הפכה למיטה שלהן והן מרוצות, המיטה שלנו נשארה עם סדין שלישי באמצע אבל סביר לנו ומתרגלים לתחושה שבאמצע הלילה יש לך משהו תקוע באמצע הגב. התרגלנו להכל, רק ליחס עוד לא. אז או שנישאר כאן כי נשאר לנו עוד 4 לילות, ואני אנקה ואבריק את החדר כל בוקר לפני שאצא, כמו רומנייה לקקנית מנומסת, ואסבול את היחס, או שפשוט נעזוב את המלון ונחפש מלון אחר או פנסיון.

אחרי שהייתי בפארק עם כריס, דריה, קטלין חיים והבנות אני וכריס החלטנו לבלות קצת זמן איכות של אחיות לבד בלי הילדים. חיים לקח את הבנות למלון ואני הלכתי עם כריס לביתה כי הייתה צריכה להניק את דריה המתוקה, יצאנו בערך ב 19:20, לקחנו מונית עד לקניון הקרוב. הזמנו אוכל כי היינו קצת רעבות ובסוף האוכל כשרצינו ללכת לבאולינג שהיה בזווית העין שלי, וכבר ראינו אותו באופק, אחרי שאני אישית טרפתי את האוכל מהר כדי ללכת לשחק כבר, כריס טלפנה הביתה לברר מה שלום דריה ושמעה שהיא לא מפסיקה לבכות מאז שיצאה מהבית. כמובן שכל התוכניות בוטלו והיא רצה הביתה. אוף. אבל מה שהיה היה כייף מאוד!!

היום רוב היום היינו עם מצוקה, או איך להגדיר את זה, תחושה לא נעימה בבטן על כל הסיטואציה שנוצרה בגללנו, אבל ממחר, נחליט מה שאנחנו רוצים לעשות, נהיה שלמים עם ההחלטה ולא ניתן לזה להרוס לנו את הטיול המקסים הזה ברומניה!

אז שיהיה לכולנו לילה טוב וחמים!!!

Comments

comments