רומניה 2012 (יום 11) – 30/9/2012 – בראשוב
רציתי רק לשתף כמה דברים קטנים לגבי ארוחת הבוקר שנורא הציק לי.
- למה בכל פעם שמביאים לי כוס עם מים חמים ומעליה צלחת קטנה ובה כפית, שקית של תה פירות ושקית קטנה ובה דבש (כן, כן אין סוכר יש דבש ולא דבש רגיל אלא דבש מפרחים, מעניין וטעים). אז למה איך שאני מסיימת לערבב את כל החומרים הטובים בתה, אם הכפית לא בפנים בתוך הכוס מיד מפנים לי אותה יחד עם הצלוחית הקטנה?! די מציק כי את הכפית אני נותנת להילה שכל בוקר אוהבת לשתות את התה שלה יחד עם הכפית. עד שנמאס לה ואז היא עוברת לשתות מהכוס עצמה.
- למה בארוחת הבוקר מביאים לפעמים 3 לחמניות קטנות ולפעמים 6?
- ולמה בכל בוקר לפני שאני עוזבת את החדר של המלון כדי ללכת לאכול אני לוקחת את הבנות לפיפי ועוד לא עוברות 10 דקות וכבר יש להן בתורות פיפי שוב ושוב ושוב כל זמן ארוחת הבוקר?
טוב, הורדתי את כל מה שישב לי על הלב ונורא רציתי לשתף, עכשיו נשתף אתכם בחוויות שלי היום. אחרי שנורא נהנינו בבריכה בפעם הקודמת החלטנו ללכת שוב לבריכה והפעם ללא הגבלת זמן, זה עולה 55 לאי במקום 40 לאי ששילמנו פעם שעברה ל 3 שעות. ככה אנחנו לא ממהרים לשום מקום, אין לנו הגבלה בזמן ואנחנו יכולים לנשנש במזנון בשקט וברוגע.
הבנות מאוד התלהבו ששמעו שהולכים לבריכה, נראה לי שזה אחד המקומות הבודדים שהבנות לא בוכות לאורך כל השהייה שם. השכרנו מגבות כי לא רצינו להסתבך עם לקיחת מגבות מהמלון – שלא יגידו לנו שלקחנו להם. תמורת 10 לאי המגבת שלך לכל השהייה בבריכה. אי אפשר כמובן לתת להן להסתובב חופשי כי הן קטנות מדי לזה, שמעתי גם ממישהו שהזהיר אותי על החלקה שם כי אם לא נותנים להן ידיים הם מחליקים ונופלים והוא עצמו ראה כמה וכמה פעמים ילדים ששברו את הראש יפה. הפחיד אותי, בכל מקרה אני נותנת להן יד אבל תודה על האזהרה! הבנות השתוללו להן בבריכות ובבתים הקטנים ונורא נהנו.
בסוף היום אחרי כ 4 שעות, כבר נהייתי מאוד עייפה ובדיוק אמרתי לחיים שכדאי ללכת כי הבנות גם חייבות לישון צהריים מתישהו וכדאי שזה יהיה בזמן הקרוב ולא אחרי שעה 5… חיים לקח את הילה לעוד 5 דקות במים כי היא נורא רצתה לשבת על הגלגל ים (היו שם גלגלים שם המקום לשימוש ע"י הילדים) היא ביקשה שחיים יושיב אותה על הגלגל כמו על אבוב. לא עברו יותר מ 2 דקות והילה התחילה לנקר לה על הגלגל ים.. חלק מהאנשים שראו אותה צחקו, נכנסתי למים (כמו טיפשונת במקום לרוץ למצלמה!!! ולתעד!!) ולקחתי את הילה על הגלגל כל הדרך עד ליציאה מהמים. הראיתי לילד קטן בן שנתיים את הילה, הוא שאל מה קרה לה, ואבא שלו נקרע מצחוק מאחוריו וקורא מהר לאשתו שתראה מה יקרה עם היא לא תרדים את הילד שלהם בקרוב. בקיצור, חצי מהבריכה כבר ידעה שהילה נרדמה בבריכה 😀 מתוקה כל כך!
ב 16:15 הגענו לאוטו הצלחתי להעביר את הילה לאוטו מבלי שתתעורר לגמרי ועם עזרה של רבע בקבוק מים נרדמה מהר חזרה, נגה ראתה שהילה ישנה ואמרה "אוי, הילה ישנה. ששש אני לא רוצה לישון, אמא אני לא רוצה לישון טוב אמא?" ואז כשהסתכלתי לאחור כדי להגיד לה שכדאי לה לישון כי היא כבר עייפה ראיתי שתוך כדי המשפט האחרון נרדמה. זה היה משעשע!
לא ידענו כל כך מה לעשות עם בנות ישנות באוטו ולא רצינו להעיר אותן כי הניסיונות שלנו להעביר אותן לעגלה – כשלו כל פעם מחדש. החלטנו לנסוע לאחותי ולראות מה נעשה. עליתי למעלה לאחותי וחיים נשאר באוטו עם הבנות ישנות. עזרתי לה קצת לגהץ ופטפטנו קצת. ואז אמרנו שנלך לטייל בפארק ליד הבית שלה (לא כל כך ליד הבית!), היא נתנה לי בגדים והלבשתי את דריה המתוקה, וגנבתי אותה למטה, עד שהגענו למטה התחיל לרדת טפטוף קל שהלך והתחזק עם הזמן. איך שהתבאסנו…. בסוף וויתרנו על הטיול, נכנסו לאוטו, והגשם נגמר כמובן איזה ביאוס!!
חיפשנו לנו מכבסה כדי לכבס את כל הבגדים המלוכלכים כי מחר יום אחרון בבראשוב ואצל אחותי זה לא יספיק להתייבש. אחותי המליצה על מקום בקארפור אבל שם הם מכבסים לפי בגד וזה יוצא 10 לאי לחולצה, 15 למכנסיים וכך הלאה. ייצא לנו איזה 900 לאי נראה לי בקצב הזה… וויתרנו ונסענו למלון. פה אני כבר נגמרתי והתמוטטתי במיטה… עכשיו מחפשים מכבסות ומקום אחר ללון בו מה 5 לחודש עד ה 9. אולי בהרים הקרפטיים, איזה כייף שיש לי את האופציה ללכת לאן שאני רוצה!!! זה כל כך כייף!! אולי בבושתן כי שם אהבתי כל כך!!! איזה כייף!!
לסיכום, היום עבר רובו בבריכה בכייף, אחרי צהריים טיפה עם אחותי היקרה, קצת בקארפור ועכשיו במלון. היה יום נחמד קליל ורגוע! איך כמו ימים כאלה! לילה טוב וחג שמח לכולם!