רומניה 2012 (יום 16) – 5/10/2012 – סיביו
הבוקר ארזנו מזוודות והתחלנו את הנסיעה לכיוון סיביו! אבל לפני שאתחיל לשתף אתכם בחוויה של היום אני חייבת לכתוב כמה מילים על שלשום ששכחתי. אז מתברר שיש כאן כמה וכמה דוכנים של שווארמה, כמובן שאף אחת לא טעימה כמו שלנו אבל הם מנסים. רוב השווארמה כאן מעוף, הבודדות שהן מפרה (אחת למשל שחיים ניסה) הן חיקוי עלוב מאוד של שווארמה, יש לה טעם, ריח ומרקם של טופו!! ממש מגעיל שאפילו לא הסכמתי לטעום. ומי שמכיר את חיים יודע היטב שהוא אף פעם לא יניח לצלחת שלו להיות חלקית, והפעם היה כל כך נוראי הטעם שהוא אכל רבע, וגם זה בקושי! הדבר הזה פשוט לא אכיל בכלל!
עזבנו את קלוז' היפיפייה ונסענו להרפתקה החדשה שלנו – סיביו. החלונות בעליות הגג יוצרות תחושה של עיניים באמצע גגות אדומים, זוגות זוגות של עיניים שמביטות בך.
עצרנו רק פעם אחת ב Turda כדי לקחת את הבנות לפיפי וללכת מהר לסופר הקרוב כדי לקנות להן משהו קטן לאכול. נורא רציתי לעצור שם כדי לאכול באחת המסעדות כי זו עיר מקסימה עם מלא בתים קטנים וצבעוניים כמו שאנחנו אוהבים ורצינו ללכת גם למכרה מלח שם. אבל החלטנו שכדאי להגיע מהר לפנסיון כי אם במקרה לא מתאים לנו החדר שהזמנו בפנסיון ואנחנו נרצה שינויים או בתוך החדר או חדר אחר, או שאולי בכלל נחליט לעזוב ולחפש פנסיון אחר, כדאי להגיע מוקדם. זה לקחת סיכון, או להגיע מספיק מוקדם (וגם לא הכי מוקדם כי יצאנו רק ב 11:15 וזו נסיעה של שלוש שעות ברצף) כדי לברר שהכול בסדר או להחליט שנגיע כשנגיע ומקסימום נישן לילה אחד לא נוח ולמחרת נחפש משהו אחר. דילמה. אני רציתי לקחת סיכון אבל החלטנו בסוף להמשיך לנסוע. לקראת סוף הנסיעה חיים היה נורא עייף ואני לא מסתדרת עם הכבישים והנהיגה ברומניה, ומי זוכר לנהוג על הילוכים?? אולי עם אימון אני אזכר לאט לאט אבל כרגע לא לצערי.
הגענו בקלות, הנסיעה הייתה סבבה, עשינו טעות אחת גדולה שקנינו לבנות חיתול תחתונים בסופר, אמרתי שאם כבר הן נרדמות באוטו שיהיה להן חיתול תחתונים ולא להתבאס כל פעם שהם משתינות בכיסאות שלהן ואז לך תשבור את הראש מה לשים על המושבים כדי שלא ישבו ישר על הפיפי הרטוב והלא נעים. אבל מה… שהתחתונים האלה הם לא סופגים כלום… ממש מעצבן! הן נרדמו למשך שעה וחצי באוטו ואיך שהגענו לפנסיון הן קמו רטובות עד הברכיים מפיפי. והחיתול היה מלא, עכשיו זה לא שהן השתינו המון כי הן כל פעם עם חיתול רגיל וזה סופג יפה, אלא שהחיתול תחתון הספציפי הזה הוא חרא של חיתול!! זה מה יש, הלך הכסף. חיתולים כאן אגב יקר נורא, חבילה רגילה של פמפרס שאנחנו קונים בארץ ב 40 ₪ בדרך כלל עם מבצע או 65 בלי מבצע, ברומניה עולה 80 ₪ לחבילה רגילה!! אין להם מבצעים, יש לי כאן המון מכרים ומשפחות עם תינוקות וילדים כך שאני כבר יודעת שאין מבצעים. ובכל מקום אותו מחיר! אני קניתי חבילה קטנה ב 30 ₪ בערך.
עלינו לחדר, החדר מקסים ומרווח יותר ממה שהיה לנו בקלוז'. שמו לנו מזרן זוגי על הרצפה. יש מקלחון ולא אמבטיה שזה קצת מבאס… אבל לא נורא. יש חצר אחורית עם דשא ירוק ויפה, יש פינת משחקים לבנות עם מגלשה, מדרגות קטנות ממש נחמד. יש דק ושם כמה כיסאות ושולחן כך שאם רוצים לאכול ארוחת בוקר בחוץ יש אפשרות בכייף, יש מטבחון שזה מעולה כי נורא רציתי לבשל צ'יורבה שאני מכינה ולא ללכת לאכול בחוץ… יש מיקרוגל, מקרר גדול, מי עדן (לצערי רק עם מים קרים). מה הבאסה? שזה בקומה 2 ברגל והמדרגות באמצע הדרך המדרגות הולכות בספירלה ונהיות קטנות וצרות יותר, ואז כשאתה חושב שהגעת למעלה אתה מגלה עוד קטע קטן. ביקשנו לעבור חדר למקום נמוך יותר כי יש לנו המון מזוודות ובלי קשר, כל יום אנחנו יורדים ועולים את המדרגות האלה 8 פעמים לפחות (טוב, לפחות אני).
סוף סוף מצאתי פקידה מוכנה לתת לי תשובה לכל שאלה ולא טוענת שאני "לקוחה מטרידה". שירות של כביסה אין לה, אבל היא מוכנה לקחת אליה הביתה ולשטוף לי במכונה שלה ואז היא תביא לי לפה ואני אתלה אותם בחוץ. ממש לא נעים לי וברור שאם נחליט כן לעשות את זה נשאיר לה טיפ. היא מתעקשת לקחת מאתנו, היא ממש נחמדה. רווקה בת 34, המון אנרגיות.
אחרי שהתמקמנו והבנו שיש אפשרות לעבור חדר מחרתיים, אגב, כבר ראינו את החדר השני והוא באמת יפה ונוח בקומת כניסה. החלטנו ללכת עם העגלה קצת למרכז העיר של סיביו, העיר עצמה נראית לי רגילה, ואז כשאתה מתקרב למרכז פתאום מתחילה הבניה המיוחדת של העיר עם בתים צבעוניים וקטנים, גגות מיוחדים עם עיניים שמביטות בך.
לסיביו יש גם מדרחוב, לפי דעתי פחות מרשים מבראשוב אבל גם יפה מאוד, רחב מאוד ולא צר, המסעדות לעומת בראשוב ממוקמות בצדדים של המדרחוב ולא באמצע המדרחוב. כך יש יותר מרחב באמצע ואף נדמה שזה גדול יותר בכמה מטרים. לאורך כל הדרך היו מכונות בצדדים עם גלידה פשוטה וטעימה של וניל ושוקו, עלות זולה של 4 ₪. כל 5 מטר הייתה מכונה, מדהים כמה יריבות יש שם! בסוף העלייה של המדרחוב הילה ביקשה לאכול ולא מצאנו שום מקום עם אוכל על הדרך, הכל היה מסעדות או בתי קפה ולא רצינו לשבת עכשיו ולחכות אז החלטנו לטלפן לפקידת קבלה ולשאול אותה אם יש משהו מהיר לנשנש פה או להזמין מונית וללכת לקניון הקרוב. (וכפי שאתם מכירים אותי, אני וקניון זה חבל על הזמן…) החלטנו לקחת מונית והיא הזמינה לנו אותו.
הנהג מונית הגיע נכנסו לאוטו ומה אומרים? "קח אותנו בבקשה לקניון הקרוב, או מקום שיש בו מזון מהיר." הא?! כמובן שהוא צחק והסתכל עליינו כאילו נפלנו מהשמיים. הסברתי לו שאנחנו תיירים מחו"ל ולא היינו בעיר הזאת אף פעם אז אנחנו הלכים לפי ההמלצה שלו. יש 2 קניונים בסיביו, אחד בקצה העיר ביציאה של סיביו לכביש שמובל לבראשוב (לכן חיים חשב שהוא הבין ממנו שהוא רצה לקחת אותנו לקניון בבראשוב, חחחח…) ועוד אחד בקצה העיר השני בדרך לבוקרשט, שהוא קטן יותר והוא לא בטוח על מזון מהיר שם. הלכנו לבחירה הראשונה ובהחלט בחירה טובה!! יש שם הכול, קארפור, חנויות בגדים, חנויות אלקטרוניקה, עוד קניון ממש ממש גדול (Shopping City Sibiu)!!
הלכנו לנשנש ב KFC היה ממש טעים וליקקנו את האצבעות, לא טיילנו היום בקניון כי רצינו לתת לבנות גם קצת זמן לשחק בכלים שדודה כריס קנתה להן, אבל אל תדאגו – לא נוותר על אף קניון בדרך.
הזמנו מונית חזרה ולקח לי קצת זמן לזכור את השם של הפנסיון איפה שאני עכשיו, חחח. הגענו, התקלחנו (חיים קילח אני הכנתי בוטלצ'יקים כמו שאנחנו מכנים את הבקבוקי חלב של הבנות) ועכשיו הבנות משתוללות במיטה שלהן ואז למיטה שלנו ושוב ושוב, משחקות עם האור, עושות רעש.. נו ערב רגיל בבית משפחת כהן.
שיהיה לכולם סוף שבוע מקסים ורגוע ושבת שלום!