רומניה 2012 (יום 19) – 8/10/2012 – מסיביו לבוקרשט
הבוקר היה קר נורא, 6 מעלות בחוץ ושמיים אפורים. החלטנו לעזוב את העיר סיביו יום קודם ולחזור לבוקרשט הגדולה. כל הדרך עד לבוקרשט עברנו דרך כפרים קטנים ומקסימים, נוף ירוק שרוע לפנינו לאורך כל הדרך, בתים קטנטנים ולכל אחד גינה משלו, גפן מעל לחלונות והשערים מזכירים את הבית של סבא בכפר. פשוט לנשום ולקחת לנפש את כל היופי הנפלא הזה!! הבנות התחילו לבכות ולהתבכיין באיזשהו רגע והחלטנו שזה בדיוק הזמן לחפש לנו מקום לאכול ארוחת צהריים.
מצאנו מקום מקסים ב Calimanesti, כפר קטן ומקסים. המלצרית שלנו הייתה מקסימה וחייכנית (אפילו יותר מדי, בצורה מחשידה 8-O) הבנות אכלו כרגיל מרק עם לחם ולא רצו שום דבר אחר. שוב עשו פיפי באוטו לכן החלפנו להן בגדים, ועוד לא הסתיימה הארוחה ונגה שוב עשתה פיפי ושוב להחליף.. די התעייפנו להעיר להן, וכבר הבנות שזו כנראה הדרך שלהן להביע תסכול. הן מתגעגעות נורא לחברות שלהן בגן ולחברים, קשה להן עם העובדה שהן לא רואות את הסבא והסבתות שלהן, ושאין להן את השגרה שלהן. לקחת ילדות בנות שנתיים וחצי לטיול של חודש כנראה לא היה רעיון טוב כל כך כי בגיל הזה יש כבר מודעות גדולה יותר לדברים, ובגיל חצי שנה או שנה שלקחנו אותן לא היה אכפת להן איפה הן, העיקר שהן איתנו. גם לא הבינו מה השתנה, ועכשיו כן. וקשה להן לקבל את השינוי. תחשבו שאנחנו עברנו כבר ככה: טיסה במטוס, הגעה למלון בבוקרשט, עזיבת מלון וכניסה למלון חדש בבראשוב, עזיבת בראשוב וכניסה למלון חדש בקלוז', עזיבת קלוז' וכניסה למלון חדש בסיביו, מסיביו שוב לבוקרשט, ומכאן חזרה הביתה במטוס. לא קל לילדות קטנות.
העייפות גברה גם עלי כנראה בשלב זה של הטיול, התרגלתי ללכת המון ברגל וזה טוב ובריא, אני עכשיו בתהליך להעיף ממני את כל השומן והרעלים שאכלתי עד כה ולהכניס אוכל בריא יותר ומאוזן יותר.
איך שהגענו למלון בבוקרשט כמובן הייתה שוב בריחת פיפי גם עם חיתול ששמנו להן כי כבר נגמרו לי הבגדים, החלפנו בגדים ואז הלכנו מהר למכבסה, מתברר שישנה רק אחת בכל בוקרשט והיא במרחק 10 דקות מאיתנו ברכב. מהר הכנסנו שוב את הבנות לאוטו (הן די התבאסו שוב לחזור לאוטו) ונסענו מהר לשם. קור אימים בחוץ… יצאתי לחפש איפה המספר 119 שם המכבסה נמצאת ולברר פרטים. תמורת 24 לאי יש לך כביסה יבשה ונקייה! מחר בבוקר אני אקח אותה.
הלכנו משם ישר ל Unirii שם יש קניון נחמד (Unirea Shopping Center) ובו קומת מזון עם הרבה מסעדות קטנות וחמודות. הסתבכנו קצת עם הכניסה לחניה ועשינו איזה שלושה סיבוסים סביב השכונה עד שמצאנו, אבל היה שווה. אכלנו פסטה ופיצה ממש טעימות ושתינו, חזרנו למלון לאמבטיות ולישון (רק שהשעה כבר 23:30 והבנות עושות פה מלחמות כי הן לא מוכנות להירדם).
היה יום קשה אבל טוב שאנחנו פה, מרגישים שזה סוף הטיול!