רומניה 2012 (יום 20) – 9/10/2012 – בנאסה
אחרי יום מטורף שהיה אתמול היום נגמרו לנו הכוחות והחלטנו לקחת לעצמנו את הזמן ויצאנו רק ב 11 מהמלון והלכנו לבלות את כל שארית היום בקניון בבנאסה (Baneasa Shopping City), הקניון נמצא ביציאה של בוקרשט בדרך לשדה התעופה. מתחיל להיות די קשה הטיול עכשיו, מרגישים געגועים עזים לארץ, לבנות הכי קשה אולי בגלל זה לנו קשה גם. בגלל שיש ימים קרירים פה אני לוקחת את המסלול שלנו למקומות סגורים ופחות בחוץ. היינו במשחקייה מקסימה, המחירים פה מטורפים!!! בדרך כלל לוקחים 10 לאי לילד וכאן לקחו 30 לאי לכל היום. כמובן שהיינו רק שעה ונמאס להן, אבל זה המחיר… ונורא רציתי לתת להן קצת פינוק וכייף!
אתמול החלטנו בגלל שלבנות כל כך קשה עם המעבר לשפה אחרת, בלי לראות את החברים שלהן, הן מדי פעם שואלות על כולם ומתי רואים אותם… כנראה בגלל זה הן מפספסות כל כך הרבה, בערך 6 פעמים ביום כל אחת. לפני כמה ימים הן הפסיקו פשוט לומר לנו שיש להן פיפי או שהן פספסו בתחתונים. הן פשוט נותנות לעצמן לעשות פיפי ולהמשיך בסדר היום שלהן. אני רואה שקשה להן וכנראה גם נמאס, אני מבינה אותן ואני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה כי מה לעשות שאין לי ניסיון בזה… העגלה כל הזמן רטובה מפיפי, הכיסאות שלהן רוב הזמן רטובים וכבר אין לנו בגדים להחלפה (תחשבו שזה בערך 4, 5 לפחות לכל אחת!! כל יום!!) אז חיים הציע לי שנשים להן חיתולים. אין מה לעשות, זה פשוט קשה לעמוד בקצב שלהן ואנחנו בחו"ל. החזרה לארץ תעשה להן רק טוב, ושם יהיה להן טיפה קשה אולי לגבי גמילת חיתולים, אולי דווקא ההפך! אני אופטימית דווקא! לפי דעתי זה בדיוק מה שהן רוצות, לחזור, ושם הכל יהיה טוב!!
כשהבנות נרדמו בעגלה (לקח בערך שעה להרדים אותן, החלטנו לשבת ולפנק את עצמנו בגלידה טובה של Haagen Dazs. גלידה מעולה וטעימה כל כך… אני לקחתי סופלה שוקולד ובפנים ריבת חלב שנוזלת החוצה ומעל גלידה מעולה של וניל וכרמל… יאמ יאמ…
בסוף הערב אחרי ארוחת ערב נחמדה וקלה הלכנו לבית מרקחת שם כדי לבקש משהו לשפתיים שלי כי הן יבשות ושורפות לי נורא, וחשבנו שכדאי לקנות להן תחתונים מחיתול של האגיס, ומצאנו. חבילה קטנטנה עולה קרוב ל 50 ₪ עם איזה 20 תחתונים בערך. מקווה שסופג טוב!
במהלך היום אנחנו אומרים להן שאני אומנם שמה להן חיתול אבל זה לא אומר שהן יכולות לעשות פיפי שם, אלא להגיד לאמא ואבא שהן צריכות ונלך לשירותים. וגם שואלים אותן לבדוק שהן יודעות ועוד דרך להזכיר להן שפיפי עושים בשירותים. בדרך כלל הן מבינות, הולכים איתן לשירותים מורידים את החיתול, עושים פיפי ומחזירים. לפעמים החיתול יבש ולפעמים ספוג לגמרי.
מטריף אותי המבט של האימהות כאן, הדעות שלהן משגעות אותי! המנטליות כאן שונה לגמרי ממה שאני מכירה, אני הכרתי גם את המנטליות הרומנית מסבתא שלי ז"ל ומהוריי, אבל לא ידעתי שזה עד כדי כך. אימהות גומלות כאן מחיתולים בערך מגיל 6 חודשים כאשר מלמדים אותן לעשות פיפי בסיר ומחזיקים אותם. ובגיל שנה הם כבר מורגלים לתהליך עצמו וכבר כשמתחילים ללכת הם נגמלים. בגיל שנה וחצי לא תראו אף ילד עם חיתול!!! בגיל שנה תראו בודדים מאוד… עם עגלה הולכים האימהות שיש להן תינוק עד גיל שנה, ומגיל שנה כולם הולכים או עם תלת אופן (כאילו זה לא אותו דבר?!) או בידיים, רוב הזמן מלמדים אותם ללכת לבד ברגל וכמה שפחות ידיים. בגלל שזו ארץ די ענייה, עדיין, המשכורות כאן לא משהו…. כנראה בגלל זה נגמלים פה מהר מכל דבר.
כמה מבטים אני קיבלתי על עגלת התאומים שלי, ואי ואי… הרבה פעמים נעצר ליד העגלה ילד או ילדה ומביטים פנימה לראות את הבנות, וההורה בא מיד ולוקח את הילד ואומר: "אתה רואה, התינוקות רוצים לישון בעגלה, אתה ילד גדול לא צריך עגלה, רק תינוקות צריכים. הם קטנים תניח להם לישון." והיום היה עוד קטע, בגלל שאני שמה להן חיתול, הרי אף אחד לא מכיר אותי ואף אחד לא חושב שאני מחו"ל בכלל אז רואים שלבנות שלי יש חיתול בגיל הזה ונדהמות. במשחקייה שמעתי אמא אחת אומרת לשנייה: "תראי את התאומות האלה עם חיתול עדיין! אני בשוק, איזו אמא נוראית יש להן, או שהיא עצלנית נורא. מסכנות הבנות האלה.." וכאלה דברים.. ככה ממש לידי… התחשק לי לענות להן אבל לא ידעתי איך ומה לומר בדיוק.
הגענו למלון בשעה סבירה סוף סוף, עשינו אמבטיה טובה ושלחנו את הבנות לישון!
לסיכום, היה יום כייף בקניון, ערב מוצלח, ושיהיה יום נעים ומוצלח גם מחר!! לילה טוב לכולם ושבוע מקסים עם בשורות טובות!!