רומניה 2012 (יום 22) – 11/10/2012 – סלאניק
הבוקר התעוררתי כרגיל מאוחר נורא, חיים נשאר עם הבנות ולא הצליח להתעורר כל כך לכן רק אני ירדתי הבוקר לארוחת בוקר לבדי. התארגנו ויצאנו מוקדם! (11 בבוקר).
נסענו ל Slanic Prahova למכרה מלח מאוד חביב עלינו שנקרא Unirea! תמורת 16 לאי לאדם (ילדים בחינם) אתה נכנס למעלית כורים, מעלית שאני פקפקתי בה לאורך כל הדרך עד למטה, אתה לא בטוח שאתה תשרוד עד למטה, באמצע הדרך האוזניים שלך מתחילות להשמיע קולות ורעשים, המעלית מתחילה לזוז מצד לצד ולפגוע בקירות עוד שנייה המעלית תקרוס ואתה איתה! מפחיד רצח!! לא לבעלי לב חלש… המעלית מורידה אותך 200 מטר מתחת לאדמה במשך דקה וחצי לקור של 13 מעלות! שטח עצום ובו תיקרה ענקית, כל המקום עשוי ממלח, הרצפה בה אתה דורך, התקרה, הקירות ובאמצע ראינו כמה פסלים ממלח!
יש במרחק כמה מטרים מהכניסה שירותים די מפחידים שמחזירים אותי כעשרים וחמש שנים אחורה פחות או יותר. המבנה הוא מעץ, הדלת לא ננעלת (מזל שהייתי לבד). אתה מריח ריח של שתן בערך 10 מטר לפני שאתה נכנס לשם…. כשאתה פותח את הדלת אתה לא יכול שלא לעמוד דום כמה שניות ולתת למחשבות שלך לרוץ. מממ… האם כדאי לא להיכנס לתוך החור הזה? האם זה נקי מספיק? מה יקרה עם אפספס על המכנסיים? וכאלה שאלות שהמשיכו אצלי כמה שניות טובות. שירותים בול קליעה אתם מכירים? אולי לבנים, בכל מקרה למי שלא מכיר זה מין ריבוע כזה ובאמצע יש חור, איכשהו מבלי שתהיה בן אתה חייב לקלוע לשם! בהצלחה!
משום שהיינו באמצע שבוע והתחילו הלימודים בספטמבר לא היו אנשים כמעט, שתי משפחות בקושי. נעצרנו במתקן של מתנפחים שעשו שם לילדים, 10 לאי לחצי שעה. אני אישית די התלבטתי כי הן לא כל כך אוהבות את המתנפחים… אבל אמרנו מקסימום הלכו לנו 20 לאי… כמו שאמרתי, לא היתה התלהבות רבה מדי, אבל בדיוק לפני שבאנו לצאת ראינו טרמפולינה ריקה בלי ילדים בתוכה, אז הבנות נכנסו בכייף, הילה כנראה ראתה יותר מדי WWF (אגב, אחת התוכניות שנורא אהבתי בגיל הטיפש-עשרה שלי) והחליטה לזנק כל פעם על נגה המסכנה ששכבה לה שם חסרת אונים וצחקקה לה בעונג רב. היא כל כך פשושית הנגה הזאת שלי!! היא לא יודעת לקפוץ אבל היא נהנית להיות יחד עם הילה.
אחרי 10 דקות בערך נמאס, כמה כבר אפשר על מתקן אחד… האישה בקבלה עצרה אותי ואמרה: "מה כבר עוזבים? אבל שילמתם עבור חצי שעה לשתיהן ועברו בקושי 10 דקות"!! היא הייתה המומה, אז אמרה לפחות לעלות על הרכב-אופניים שהיה שם.
עלינו על האופניים והיה ממש נחמד, כל אחד לקח ילדה עליו ופידל ועשינו סיבוב-שניים. היה ממש חביב והלכנו להבא בתור. היינו כבר פעם במכרה כשהבנות היו בנות 7 חודשים אבל הן לא זוכרות, עכשיו בגיל כמעט 3 שנים אני יכולתי לקחת אותן בכייף לאזור של הנדנדות!! הן שמחו, רצו פעם איתי פעם לבד פעם אחת עם השנייה פעם עם אבא ושוב ושוב. אני רציתי גם לבדי… מה גם אני ילדה! 😎 חחח
היינו שם כמעט שעתיים והמקום הלך להיסגר, יצאנו לחפש ארוחת צהריים חביבה עם מרק צ'יורבה טעים. שאלתי את הבחור שהעלה אותנו במעלית המפחידה איפה הוא ממליץ לשבת לאכול עם הבנות (ברגע שיש בנות קטנות מעורבות תמיד הם ממליצים על אוכל טרי וטוב יותר, משום מה…) קיבלנו 3 הצעות והלכנו לחפש. הגענו מהר מאוד למסעדה מקסימה, כמובן שהיה שומם, רק שתי שולחנות תפוסים. אכלנו מרק טוב עם קציצות בשר שאני אוהבת עם הרבה לחם, בשר וקינוח פאפאנש!! אוי זה טעים, זה בעצם סופגנייה רק שהמילוי שלה הוא עם המון גבינה בפנים ואתה מגיש את זה בזוג, אחד עם שמנת והשנייה עם ריבה! טעים!!
כמובן שאיך שיצאנו משם הבנות נרדמו, ישנו כל הדרך עד לסבא שלי. עצרתי בדרך לקונדיטוריה חביבה, סוף סוף מקום שלא מכין מרגרינה!!! המשכנו לסבא וכשהגענו חיים העיף אותי מהאוטו ישר למספרה שצמוד לסבא שלי. מה שבארץ עולה בסביבות ה 300 ₪ עלה לי רק 150 ₪!! הבדל… תוך שעה ורבע הייתי מוכנה. עליתי למעלה לסבא, אכלתי עוד צ'יורבה עם פרישוארה ממש טעים!! סבא אמר בדיוק שהוא קנה המון ירקות היום להחמצה, ממש מגניב, יש המון דברים שלא ידעתי. הם חיים כמו דובים, כאילו אני לא מבינה, מה אי אפשר לחיות בלי חמוצים חודשיים שלושה? חייבים כולם להיות בהיסטריה, אבל ממש היסטריה, כל כמה מטרים יש לך דוכן עם ירקות להחמצה. הוא קנה מלפפונים, כרוב, כרובית, פלפלים אדומים קטנים, עגבניות ירוקות, אבטיח קטן ועוד שאני לא זוכרת, הוא אומר שהוא שם בתחתית גם חריין שזה עושה אותם קצת פיקנטיים, קצת שמיר יבש. אני חייבת לקחת מתכון ממנו!! אני זוכרת שסבתא שלי הייתה מכינה זקוסקה שזה בעצם סלט חצילים רומני מה שנקרא אצלנו. ומזה היא הייתה מכינה כמויות של צנצנות ושמה במרפסת שלה וכל שנה הייתה מחלקת לשכנה, לדוד שלי, כשהיינו גרים פה גם לנו הייתה נותנת והיה נשאר גם לה וגם לאורחים שבאים. היא הייתה מכינה גם ריבות, המון ריבות עם אגוזים שלמים, עם משמישים חצויים, ריבות עם דובדבנים ועוד המון המון סוגים! זה גם היא הייתה מכינה רק לחורף, אני אמרתי כבר שזה מזכיר לי דובים? דובים הולכים לישון את שנת החורף שלהם, ממש הרגשה כאילו פורצת מלחמה ואין אוכל. מה זה?? מנהג מוזר מאוד ועדיין לא הבנתי מדוע. אבל נחמד מאוד לראות את זה קורה. כולם רצים וקונים וזזים ימינה ושמאלה. משעשע.
בכל אופן, יצאנו מסבא שלי ונסענו למלון, התחשק לי שוארמה מעוף שראיתי בפינה בכניסה לרחוב של המלון, אז שלחתי את חיים להביא לי ואני אכין את הבנות לשינה. כן בטח, היו עם כזאת אנרגיה, הכנתי בקבוקים ולא רצו לשתות ולא רצו לישון. עכשיו הן ישנות ונראה לי חיים נרדם איתן 😀
לסיכום, היה יום מקסים במכרה מלח ובערב עם סבא שלי, מחר אולי נלך לגן החיות שעדיין לא הלכנו, אני אבקר את סבתא שלי בבית קברות שאני כל כך מתגעגעת אליה… ואז נראה מה נעשה. אהה… קארפור, חייבים קניות, שוקולדים לעבודה וכאלה 😀 .
סופ"ש מקסים לכולכם!! יום ראשון חוזרים!