רומניה 2012 (יום 5) – 24/9/2012 – בראשוב
הבוקר התחיל אצלי ברגל שמאל, קמתי סביר, (תמיד אפשר לקבל עוד שעת שינה) הכנתי בקבוק לבנות, התקלחנו, הלכתי לקנות כרטיסי חנייה ובאתי לקחת את כולם לארוחת בוקר. עכשיו איפה הרגל שמאל פה? או, הנה זה בא. חיים הלך עם נגה לשירותים ואני נשארתי עם הילה שישבה עלי עד שהגיע האוכל. בגלל שלא היו הרבה אנשים במלון הם עשו "אה לה קארט", שזה אומר בשפה המלונאית בחירה מהתפריט. בחרנו את המנות שנשמעו מאוד מעניינות, וחיכינו בסבלנות. כשהגיע האוכל אמרתי להילה שהיא יושבת על הכורסא לידי ואני חותכת לה את החביתה, מה עשתה השובבה? היא החליטה שהיא רוצה לשבת עלי ולאכול עלי, ולי קשה לחתוך עם ילדה בידיים ולא הסכמתי לזה, אולי מישהי אחרת במקומי הייתה מוותרת, אני מצטערת אבל מי שמכירה אותי טוב יודעת שזה אחד הדברים שאני לא מוכנה לוותר. אוכלים כל אחד בכיסא שלו. (אלא אם אני סיימתי לאכול).
בקיצור, היא בעטה בזמן שאני חתכתי לה את החביתה על השולחן והשתטחה על הכורסא וצרחה כאילו מי ישמע מה אני עושה לה… כמובן שהיא הפילה את השולחן כולו ואני באינסטינקט הצלחתי למנוע מכל השולחן להתהפך, אין לי מושג איך הוא לא התהפך וחזר לעצמו… נשברה רק כוס אחת וכל המיץ נשפך כמובן, היה חלק עליה חלק רב על השולחן וחלק על הרצפה (שלא קל לנקות אותה כי היא עשויה מלבנים). המלצרים ניגשו מיד, נראה לי תוך 2 שניות 3 מלצרים היו ליד השולחן שלי, אף אחד לא הסתכל עלי ולא דיבר איתי, אני ביקשתי סליחה מראש וצעקתי על הילה שעם התנהגות כזאת אני לא מוכנה לתת לה יחס. ולא נתתי, וזה עיצבן אותה עוד יותר. אחרי שניקו את השולחן הייתה הרגשה של אי נעימות כי לא החזירו לי מפיות על השולחן שהשתמשתי כדי לנקות, לא שאלו האם אני רוצה למלא בחזרה את הכוס מיץ, נתן לי הרגשה כאילו מי ישמע מה עשינו שם… זהו פאב שעובד יחד עם המלון אבל הוא עצמאי. יש כאלה שאומרים שאולי ציפו שאני אשלם על הכוס שנשברה… שיגידו, לא אומרים אני לא משלמת כי בארץ זה לא ככה ואני לא יודעת את זה. בקיצור, האוכל נתקע לי בגרון, באיזשהו שלב התחלתי לבכות קצת עם עצמי על כל הסיטואציה הלא נעימה שנוצרה, מאותו רגע אף מלצר לא ניגש עד סוף הארוחה וגם בסופה לא אמרו שלום ולא כלום. יום שהתחיל רע.
החלטנו ללכת לאחותי ולבקר עוד קצת את דריה המתוקה, הבנות התנפלו עליה כאילו היא בובה קטנה, והיא מאושרת ומבסוטה מכל היחס שהיא מקבלת, גם אם לפעמים מדובר בחיבוקים חזקים מדי או זריקת ראש של נגה על הבטן הקטנה שלה… או הילה שנותנת לה צעצוע ועוד אחד ועוד אחד עד שבקושי רואים את הפנים שלה, אבל לא לדאוג, תוך פחות מדקה באה נגה וראתה את הזוועה שהיא כבר יודעת שאסור להפציץ את התינוקת ביותר מדי צעצועים כי זה גורם לגירוי יתר, לא בריא, אז היא הוציאה לה את כולם והשאירה רק אחד, אבל היא ראתה שדריה קצת מסתכלת מוזר על נגה כאילו חטפה לה משהו, היא מיד החזירה עוד אחד ואמרה "זהו, טוב דריה? צוצו אחד שלוש זהו". משהו כזה.. מתוקה!! האהבה והחינוך שהולך שם…
בצהריים הבנות עשו לנו את המוות עם השינה שלהן ורק נגה לבסוף אחרי שעות של ניסיון הצליחה לוותר ולהירדם, הילה לא ישנה בכלל. הבנות הדהימו אותי עם האהבה הגדולה שלהן למרק צ'ורבה רומני, הן אוהבות לשים בו חתיכות קטנות של לחם כמו שסבתא שלי ז"ל הייתה עושה לי כשהייתי קטנה כי לא רציתי לאכול. הן אוהבות את המרק כי הוא חמצמץ כנראה. כמובן שבסוף כשאין יותר לחם וירקות הן אוהבות לתת את השואו הגדול עם הרמת הצלחת ושתיית הנוזל שנשאר מהמרק. ואז הן מבקשות עוד ועוד. כל אחת קיבלה בסך הכל 4 מצקות מרק, שזה יפה מאוד!! וגם אומר שאחותי וסבא שלי בשלנים מעולים!!! 😎
אחרי צהריים החלטנו ללכת לקנות קצת בגדים לבנות כי מתברר שהבגדי-מעבר שיש להן מידה 6 ענק כמו שק או נוזל מהן כי הגומי כבר לא מספיק חזק. טרנינג או פוטר כמו שאומרים אצלנו, יש לי רק 4 חליפות שגם הן ענקיות כמו שק אבל אני מלבישה כי די קר פה. בבוקר ובערב מגיע ל 12 מעלות אפילו 10. המחירים לא זולים כמו שהיו פעם, חליפת פוטר שאני קונה בביגוד (בגד לא איכותי אבל טוב) עולה כאן בסביבות ה 60 ₪! ואני קונה את זה ב 30 ₪ לחליפה!! מעניין כמה זה בחנויות רגילות כאן…
קניתי רק 2 חליפות ולא מצאתי פוטר לצערי… בגדי-מעבר לפחות יש לי! עוד קצת תחתונים כי הפספוסים של נגה פה… משהו משהו… מקווה שישתפר כי בקצב הזה אני לא מספיקה!!!
בערב החלטנו ללכת לטייל במדרחוב של בראשוב, מהמם פה!! חנויות בכל צד של הדרך ובאמצע בתי קפה ופאבים עם פיצות, שתייה חריפה כמובן, דברים קלים ונחמדים (לא היינו עדיין). אבל כמובן שאייך שיצאנו מהאוטו הילה חייבת להתעקש שהיא זו שמחליטה פה ולא מוכנה ללבוש סוודר מעל החולצה הדקה שלה, בגלל שהיה כבר אחרי 7 בערב היה קר מאוד, לקחתי אותה בידיים ואמרתי לה שעכשיו נשב על הספסל ונתלבש כמו כולם כי קר. שום קר ושום נעליים, הילדה עקשנית יותר מכל בן אדם אחר שאני מכירה!! אז אמרתי לה שהיא יכולה לשבת בעגלה עם בקבוקי והיא הסכימה, אמרתי שעם היא רוצה עגלה ובקבוק היא חייבת להתלבש. תמיד זה מסתיים באיומים. נעבור גם את השלב הזה.
התחלנו לטייל בכייף, נשמתי לרווחה איזה כייף איזה אושר איזה נעליים.. לא עברו יותר מ 2 דקות ושוב עצירה, פיפי, הילה החזיקה חזק חזק אבל ממש ראו שהיא התאפקה ולא הצליחה טוב, יצאה לה קצת על המכנסיים, רצתי איתה וקבענו להיפגש במקדונלדס, אבל בדרך התחרטתי ואמרתי כבר המלון נמצא באמצע הדרך אני כבר אעבור שם אחליף בגדים להילה ואשים אותה להמשך פיפי בשירותים ונמשיך. חזרתי עם הילה נקייה למקי, אכלנו ובאמצע הארוחה הילה אומרת שיש לה קקי… נו מה יהיה… לקחתי אותה וכשהחזקתי אותה בידיים הרגשתי שיש לה חיתול כשבאתי לשאול את חיים אם הוא שם לה חיתול אמרתי רגע, לא הגיוני, היא כבר גמולה מזמן… והרחתי ריח של קקי. לא התאפקה. אוף… קקי בתחתונים… שוב לעלות למעלה ולשטוף אותה ולהחליף לה, אחרי שכבר החלפתי פעמיים לנגה היום בגדים.. ככה הלכו לי המון חליפות היום. רציתי לטייל איתן במדרחוב אבל לא יצא היום, אולי מחר.
מחר מזג האוויר אמור להיות נעים כ 25 מעלות, ננסה לנצל אותו.