רומניה 2012 (יום 13) – 2/10/2012 – קלוז'
הבוקר הגיע וסוף סוף הייתה תחושה של רוגע, עוזבים את המסעדה עם הטעם המדהים של האוכל הטוב אבל היחס הנוראי שקיבלנו גם אם השארנו טיפים וגם אם לא. יש!! ועוזבים את היחס הלא נעים שקיבלנו מהמלון בבראשוב. לא הבנתי מדוע כשהבנות היו קטנות לא הפסיקו לכרכר סביב הבנות וסביבנו, כולם אהבו אותנו כל כך וקיבלנו יחס כל כך טוב והשנה היה נורא. בכל מקרה, מה שהיה היה, מה שבטוח זה שלא נחזור לשם יותר והם הפסידו לקוחות.
אז אמרנו שלום לחדר, ואמרנו שלום למעלית ולכולם והתחלנו את הנסיעה הארוכה והאין סופית לקלוז'. העיר קלוז' במרחק של 5 שעות נסיעה מבראשוב, העיר נחשבת לעיר השלישית הגדולה בגודלה ברומניה. הנסיעה הייתה בתחילתה נורא קשה, הבנות היו על קוצים ורצו כבר להגיע (אחרי נסיעה של חמש דקות), שמנו להן די וי די שלא החזיק הרבה, חיתלנו אותן כדי שלא ירטיבו הכל אם יירדמו, הבאנו אתנו סטוק של ביסקוויטים ומים לדרך, היה הכול, בתקווה שהנסיעה תהיה רגועה עד כמה שאפשר. אחרי כשעתיים נסיעה הבנות היו עצבניות ורעבות מאוד והתחננו להפסקה ולפיפי (הן לא כל כך הצליחו לישון). היינו בדיוק אחרי הכניסה לסיגישווארה והיה שם סופר גדול שנקרא "קאופלנד", נשנשנו שם קצת קבבים עם חרדל, קצת עוגה, עשינו פיפי והמשכנו בנסיעה. איך שהתחילו להירדם אחרי כל הבכי והצרחות והמריבות, הייתה דילמה, הדילמה התמידית: מה לעשות כשהבנות נרדמות והן רוב הסיכויים יעשו פיפי במושב?
- להעיר אותן לפיפי ואז לקחת סיכון שהן לא יחזרו לישון ושוב יהיה רעש ואפילו יותר כנראה בגלל העייפות ובגלל שהערנו אותן.
- לנסות לשים להן חיתול בעדינות מבלי שיתעוררו – החיתולים הקודמים היו מלאים וזרקנו אותם (סיכוי קלוש, אפילו אפסי).
- או פשוט לתת להן לישון ומתישהו כשיתעוררו אחרי שעה, או שעתיים להחליף בגדים ולשים משהו על המושבים שלהן ולהמשיך בדרך.
מאחר ולא היו לנו חיתולים בשליפה (לפחות כך חשבנו, במלון גילינו שהיה בתיק שהכנו לנסיעה) החלטנו להעיר אותן לפיפי ולקחת סיכון, וכמובן שהתעוררו מיד והיו עצבניות נורא. נתנו להן לשתות בקבוקי ואחרי כרבע שעה נרדמו חזרה (ברוך השם!!) הן ישנו כשעתיים, כמובן שבגלל שיש לבנות הורים כמו שיש להן והם לא חשבו על הרעיון הגאוני שיש סיכוי טוב שיירדמו עכשיו אחרי שאכלו טוב והן ממש עייפות, אז כשהגענו סוף סוף בכניסה לקלוז' ראינו שלולית גדולה על הכיסאות שלהן… נו טוב.. מה לעשות. היה צפוי. העיקר שהן ישנו טוב עד המלון.
המלון הוא בעצם פנסיון/מלון (Siago Pension), זה מלונ'ציק של 24 חדרים שנמצא צמוד לפקולטה לרפואה ורוקחות של קלוז' (הרבה בתי חולים מסביב וסטודנטים במלון), החדרים קטנים למדי ואין מקום לזוז כל כך, אבל המיטה שלנו גדולה וטובה, הבנות קיבלו מיטות תינוק למרות שביקשתי מזרונים על הרצפה, בהתחלה התלבטתי אם להשאיר אותם או לבקש בכל זאת מזרון בסוף אמרנו יאללה, ננסה. הבנות כל כך התלהבו מהמיטות שלהן, וכרגיל – לא צילמתי כלום מזה. אוף. לגבי כביסה (יש לנו כבר מזוודה ענקית רק עם כביסה) די קשה פה כי כל מכבסה לוקחת פר פריט וזה עולה כ 15 ₪ לחולצה לכיבוס ועוד 10 ₪ לייבוש החולצה. תעשו חשבון כמה עולה לנו מזוודה ענקית. ג'ינס למשל עולה 18 ₪ ופיג'מה עולה 15 ₪. אנחנו צריכים לשדוד בנק בשביל לכבס פה. אני לא עצלנית ואני בכייף מכבסת להן, אבל אין לי איפה לייבש! אז במלון הזה הבנתי שיש אופציה אולי, מחר נדבר עם המנהלת של המכבסה ונראה עם יש מצב לקומבינה בשבילנו, אנחנו חמודים. נחזיק אצבעות!
הבנות ביקשו לאכול, אז שאלתי את פקידת הקבלה הנחמדה איפה אפשר לנשנש משהו טוב לבנות שיכלול פסטה, אוכל פשוט וטעים. אז היא אמרה לי שם של מסעדה נחמדה שנקראת מארטי, אלא שאני בורה קטנה לא מבינה כלום בדרכים והלכנו כפי שאני הבנתי ולא היה שם כלום, חזרנו אחורה ושאלתי מישהו ברחוב והוא אמר לי לחזור שוב לאותה הדרך ומצד ימין אראה את המסעדה, שוב לא ראיתי אותה ושוב חזרנו. התעצבנתי כבר וכאב לי הגב כי כמובן שחצי מהדרך הבנות היו על הידיים כי החלטנו לוותר הפעם על העגלה! (תזכורת לעצמי – לא לוותר בשום אופן על העגלה!!!) בסופו של דבר אחרי הרבה הרהורים ואחרי כחצי שעה של הליכה ברגל סביב המלון החלטנו לקחת מונית כי נמאס לנו והיא לקחה אותנו לקניון הקרוב (Iulius Mall).
נכנסו ונשארנו עם פה פעור, ואו!! איזה קניון ענק! איזה פאר… חנויות מדהימות עם מותגים כמו זארה, כן ולא ועוד מותגים מוכרים אחרים, אבל עוד לפני שנסתכל מה יש בפנים הלכנו ישר למסעדה שראינו עוד מהחלון של המונית. פיצה האט, יש פסטות יש פיצות, יאללה הולך. לקחו מאתנו הזמנה ולקח לה בערך 10 דק להגיע, רק הגיע לשולחן והילה שחררה פיפי בתחתוניס (כמו שנגה אומרת). מהר לקחתי אותה לשירותים כדי לגלות עד כמה חמור המצב כי בגדי החלפה אמרתי שלא צריך כי הרי הולכים שני צעדים ליד המלון… לא טוב! לא לעשות טעויות כאלה יותר אנדראוש, קחי בגדי החלפה תמיד!
אמרתי שאני אלך לקנות לה כבר בקניון מכנסיים להחלפה וזהו, כי אני לא חוזרת עכשיו למלון בשום אופן, אני רוצה להסתובב. סבבה, הלכנו ל H&M ושם חיים מצא להן מכנסיים מתוקים ב 50 ₪ וכמובן שעד שבאתי להלביש לה אותם היא הייתה יבשה אז אמרתי, מה לא חבל שגם המכנסיים החדשים ילכו לכביסה וגם אלה. כבר ערב, שתישאר ככה עוד קצת ונלך למלון במילא.
מצאנו שם משחקייה (Totto Space) ממש ממש מתוקה (תבינו שהשעה כבר 20:50) הכניסה למשחקייה בימי שלישי זה רק 9 לאי וביום רגיל 18. כך שהרווחנו. הייתי איתם בפנים והתחלנו לשחק יפה וכבר אחרי 5 דקות, נגה פספסה… נו…. לא יכול להיות…. עכשיו התלבטות, להחליף לה למכנסיים החדשים או להשאיר לה כי יש לה טוניקה שמכסה את המכנסיים… השארנו אותה ככה ואמרתי שאם יעירו לנו נחליף. שם היינו עד הסגירה ב 22:00 וכמובן שהבנות ביקשו: אוכל. הגענו למזנון המהיר וראינו המון חנויות ג'אנק, בחרנו את מה שקפץ לעין : SubWay!! היה ממש טוף! דקה לפני עשר אתה רואה שאתה יכול להזמין חופשי ואף אחד לא ממהר לשום מקום, בעשר בול או דקה אחרי עשר פתאום תוך דקה כל התריסים יורדים בבת אחת ונהיה חשוך. בשעה 22:05 כל הכיסאות כבר מורמים על השולחנות, וב 22:10 הכל חשוך אפילו אור מכבים לך. מדהים!
הגענו למלון מותשים, אבל מרוצים. היום היה הרבה פספוסי פיפי לצערנו.. נקווה שמחר יהיה פחות. גילינו שבחדר אמבטיה יש לנו דוש, אבל לא סתם דוש.. יש לו כיסא קטן ואתה יכול לשבת עליו ובגב אתה יכול לקבל מסז' מהזרם מים, יש לך אפשרות לבחור דוש רגיל ודוש מהתקרה מה שנקרא ענק, זה מקלחון מדהים!! החדר באמת יפיפה, אבל קטן נורא. זה יותר מתאים לזוג לבד. יש לך בפרוזדור קומקום עם מים רותחים, קנקן של קפה תמיד מלא, עוגיות טעימות נורא, 6 סוגים של תה, קפה וכל זה יש 24 שעות, כל הזמן. הפקידה תמיד כאן, היא עובדת מתברר 24 שעות ואז נותנים לה יומיים חופש, לא נורמליים…
לסיכום, יום מקסים אך קשה, טוב שעבר. מחר יום חדש, אמרו שיהיה גשום אז אולי נלך לגן הבוטני, נראה מה נעשה. שיהיה המשך שבוע מקסים לכולם!!