יום הולדת 30
הבוקר התחיל עם הילה שבאה לאט לאט לבדוק האם אני עוד ישנה או לא, לקחתי אותה כמובן למיטה ואמרתי לה: "היום יש יום הולדת לאמא, נשיר היום היום יום הולדת", היא הסתכלה עלי בעיניים הגדולות והיפות שלה ונשכבה מעלי וחיבקה אותי. לרגע קט הרגשתי שאני חוזרת אחורה שנה ו 8 חודשים ואני נמצאת באותו הלילה שאני הנחתי אותה עלי באותה תנוחה, הרגשתי אותה קלה כמו נוצה, שוקלת רק 2.600 קילו, הרגשתי כל נשימה שלה, והיום, בת שנה ו 8 חודשים, שוקלת 11 קילו בערך נשארה אותה תחושה נעימה שמלווה בהמון אחריות – הילדה שלי! חיבוק ענקי ושלווה שקשה להסביר אותה במילים שנמשכה כ – 5 דקות.
לאחר מכן ביקשתי ממנה בתור מתנה ליום הולדתי ה 30 שתגיד לי "אמא חמודה" והיא אכן אמרה –
"Ama muda" ! יש!! מזל טוב לי!! חחחח
משום מה היום לא היה כמו שציפיתי, לא שציפיתי ליותר מדי מהיום הזה כי חיים עבד רגיל, והבנות בגלל שכבר שבועיים הן בבית בחופש מהגן מתחרפנות לי ומרוב שיעמום הם מושכות אחת לשנייה בשער, נושכות, רבות על כל צעצוע קטן… שיגעו אותי!
אחרי הצהריים אמרתי – די! הולכים לטייל קצת בפארק בשכונה, רק להלביש אותן ואותי ולחליף חיתול לוקח איזה 20 דקות, וכמובן שמייד אחרי שאני נועלת יש קקי לנגה… חוקי מרפי ממש… אז שוב להיכנס הביתה להחליף חיתול ושוב לשים את שתיהן בעגלה ולצאת. ואז שכחתי בקבוקים, אז לעלות שוב למעלה ולמלא בקבוק עם מים. גררררר…. שונאת ימים כאלה.. קלאמזי.
ההורים שלי הודיעו שהם רוצים לבוא לומר מזל טוב, אז שלחתי את חיים לקנות עוגה ואחרי חצי שעה בפארק לקחתי את הבנות להזמין פיצה לכולנו. אז עלינו למעלה אכלנו פיצה, עוגה וזהו פחות או יותר.
לאמר שאני מרגישה מאושרת מהיום הזה? לא כל כך… אני לא ציפיתי שיהיה יום מיוחד, אבל עכשיו שזה סוף היום ואני שוכבת שמיטה ושומעת מוזיקה טובה אני קצת מתבאסת שלא עשיתי משהו אחר היום, יכולתי לקחת את הבנות לפארק אחר, או לא יודעת.. לחשוב על משהו אחר שאשר להיות בבית כל היום. מבאס.
העיקר שיש לנו את סופ"ש הבא לבד בצימר!! שישי לבד ושבת עם הבנות! מקווה שיהיה כייף!