רומניה 2012 (יום 24) – 13/10/2012 – בוקרשט
את הבוקר התחלנו בללכת לעשות כביסה פעם אחרונה (לא נעים להגיע הביתה ולפתוח מזוודה מלאה בריח לא נעים…) אחריה הלכנו לסבא שלי כדי לבלות איתו את היום האחרון בבוקרשט. הבנות כבר התרגלו לסבא והן אפילו מבקשות לראות אותו וזה עושה לי טוב בלב! ניסיתי להרדים אותן אצלו לשנת צהריים, חייבת לציין שלהרדים את הבנות במקום זר ובכל פעם מקום אחר ולא קבוע זה נורא קשה! אבל נורא… ובמיוחד כשהן שתיים! אחרי כמה נסיונות כושלים שלנו להרדים אותן, חיים הלך לקחת את הכביסה שכבר הייתה מוכנה. תמורת 55 ש"ח בערך שווה לתת להם לעשות לך 2 מכונות כביסה כולל יבוש וקיפול בחזרה לתיק יפה ומסודר.
איכשהו אני והילה נרדמנו ונגה נשארה לשחק עם עצמה, אחרי הרבה פיטפוטים בינה לבין עצמה החליטה שמשעמם לה והיא רוצה להעיר את הילה, ממש ממש לא! אז אמרתי לה שתלך לשחק עם סבא. אלא שאני כבר לא הצלחתי לישון כי ישבתי בחדר השני ונקרעתי מצחוק. שמעתי את נגה מדברת עם סבא בעברית וסבא עונה לה ברומנית והם אשקרה הבינו אחד את השני!! מדהים! היא עשתה לו סדר בהכל כמעט, היא החליטה שהמפה של השולחן לא מסודר מספיק טוב והיא רצתה לסדר אותה מהתחלה, לא משנה שהיו עליה כמה עיתונים שנפלו על הרצפה והשלט של הטלוויזיה, בקטנה. סבא צחק עם דמעות ממנה. אחרי זה היא הלכה לספה והוציאה את הכרית, הוציאה את הבנדנה שהייתה של סבתא שלי שהיא מצאה איכשהו אי שם בתוך הספה שהייתה חפורה, וזרקה הכל לרצפה. אני חשבתי ואי איזה בלאגן היא עושה לו שם, והוא מת מצחוק. השיחה הייתה פחות או יותר ככה:
נגה: לא טוב זה מפה, שולחן נקי סבא? כן? יופי! נקי? טוף, נגה שמה מפה עא שולחן. (זה לא טעויות כתיב, ככה נגה מדברת).
סבא: אוי אוי לא להוריד את המפה, הכל יפול על הרצפה. נגה אני מדבר אלייך, את לא מבינה אותי? נגה.. אוי כבר מאוחר מדי, טוב, את רוצה לסדר? חחח (מפה הוא כבר תהחיל להתגלגל מצחוק).
נגה: סבא מה זה?
סבא: מה את אומרת? (נגה מנפנפת בידיים על הבנדנה של סבתא שלי ושואלת את סבא מה זה. לא לשכוח שהיא שואלת בעברית והוא לא יודע מילה!!) אני לא מבין אותך. זה היה של סבתא רבה שלך, תשאירי את זה שם.
נגה: של סבא? זה של סבא כזה דבר? טוף! סבא בוא, אוש, ככה! (אוש = ראש. נגה שמה את הבנדנה לסבא על הראש). סבא שוב צוחק עד דמעות.
וככה היו מלא דברים ושטויות שנגה עשתה וסבא במקום לצעוק עלייה צחק איתה יחד ונהנו נורא. כשחיים בא הלכנו יחד כולל סבא לזוג חברים של דוד שלי ואלי, ואלי חיכה לנו שם יחד עם לילי אישתו. ואלי זה אח של אבא שלי למי שלא יודע.
חיכו לנו שם בערך 4 סטייקים גדולים לכל בן אדם, סלטים טובים ובירה כמובן, צויקה למי ששותה, היה ממש נחמד. יש להם ילדה נחמדה בת 7, בכיתה ב' כבר. התפעלו מאוד ששמעות שהבנות ישנות במיטות שלהן ולא איתנו יחד במיטה, (ואני חשבתי שאני אמא נוראית שלקח לי שנתיים שלמות לעשות את המעבר הזה להרדמות במיתה שלהן!!) כמובן שנייהם מעשנים, מה לעשות, נראה לי כל זוג ברומניה מעשן. יש להם גם חתול וגם כלב. הכלב ידידותי מדי ובהתחלה הבנות, כרגיל, היו בהיסטריה. חחח
כמובן שהדבר שהכי ביאס אותי זה שהבנות התחילו להיפתח ולהנות רק כאשר הגיע הזמן ללכת למלון לישון. היה עשר בלילה אז החלטנו לוותר על האמבטיות. מחר מחכה לנו יום ארוך מאוד וקשה, חוזרים לארץ!!