הבוקר היה קר נורא, 6 מעלות בחוץ ושמיים אפורים. החלטנו לעזוב את העיר סיביו יום קודם ולחזור לבוקרשט הגדולה. כל הדרך עד לבוקרשט עברנו דרך כפרים קטנים ומקסימים, נוף ירוק שרוע לפנינו לאורך כל הדרך, בתים קטנטנים ולכל אחד גינה משלו, גפן מעל לחלונות והשערים מזכירים את הבית של סבא בכפר. פשוט לנשום ולקחת לנפש את כל היופי הנפלא הזה!! הבנות התחילו לבכות ולהתבכיין באיזשהו רגע והחלטנו שזה בדיוק הזמן לחפש לנו מקום לאכול ארוחת צהריים. המשך…
היום הבנות קמו ב 9:30 בבוקר, ישנו 11 שעות רצופות!! אומרים שזה כנראה האוויר בהרים בגלל זה ישנים יותר. היום הכנתי בעצמי את ארוחת הבוקר, וזה ממש נחמד! הילה כבר יומיים מתלוננת בבכי שכואב לה בצד שמאל איפה שהכליות והצלעות. לכן הבוקר הרמנו טלפון לרופאה שלה בארץ והתייעצנו טלפונית מה עושים. היא אמרה שיש שתי אפשרויות: או שהיא בסוג של עצירות בגלל שהיא לא אוכלת ירקות כמעט רק במרקים, ואז היא מפעילה הרבה לחץ בבטן וכל האזור שם אולי תפוס. או שיש איזו התחלה של דלקת בשתן כי היא אומרת שיש לה פיפי אבל לא מוכנה לשחרר. אז המלצתה היא…
הלילה עבר יחסית בסדר, יחסית משום שבאמצע הלילה התעוררתי עם נגה שבאה אלי פתאום ומלטפת לי את הפנים ואז מתכרבלת לה בתוכי ולא מפסיקה לזוז. אמרתי לה שתרד מיד למיטה שלה ולא הסכימה אז העברתי אותה לאבא שלה. חחח… הוא כמובן שאין לו כוח להעביר אותה אז התכרבל איתה ותוך שנייה נרדמו יחד. אחרי בעיטות בפנים כמה כמה פעמים במשך הלילה, תקיעת אצבעות של נגה בעיניים שלי רק חמש פעמים שאני זוכרת, משיכה בשמיכה שלי ועוד כמה פרטים שאני כבר לא כל כך זוכרת, אפשר לומר שהיה לילה סביר והגיע הבוקר סוף סוף. התעוררתי למרבה הפלא לפני כולם ב 8…
הבוקר ארזנו מזוודות והתחלנו את הנסיעה לכיוון סיביו! אבל לפני שאתחיל לשתף אתכם בחוויה של היום אני חייבת לכתוב כמה מילים על שלשום ששכחתי. אז מתברר שיש כאן כמה וכמה דוכנים של שווארמה, כמובן שאף אחת לא טעימה כמו שלנו אבל הם מנסים. רוב השווארמה כאן מעוף, הבודדות שהן מפרה (אחת למשל שחיים ניסה) הן חיקוי עלוב מאוד של שווארמה, יש לה טעם, ריח ומרקם של טופו!! ממש מגעיל שאפילו לא הסכמתי לטעום. ומי שמכיר את חיים יודע היטב שהוא אף פעם לא יניח לצלחת שלו להיות חלקית, והפעם היה כל כך נוראי הטעם שהוא אכל רבע, וגם זה בקושי!…
הבוקר לקחנו את עגלת התאומים וירדנו למטה לרחוב הראשי לקחת מונית למוזיאון הזואולוגי (Muzeul Zoologic). הנהג הסתכל כאילו אני עובדת עליו, הוא אמר שהמוזיאון ממש בעליה של הרחוב למעלה ולא כדאי לנו לקחת מונית עד לשם כי זה לעשות סיבוב גדול, אז הלכנו ברגל. הליכה של משהו כמו עשר דקות והגענו לשם. מה שמעניין זה שהמוזיאון הזה נמצא בתוך הפקולטה לביולוגיה וגיאוגרפיה של האוניברסיטה. לכי תמצאי בתוך כל המקום הענק הזה איפה המוזיאון… חוץ מזה, שזה נותן לך תחושה כאילו אתה לא שייך לשם בכלל ועוד אתה בא עם ילדים קטנים שעושים לך רעש… אחרי כמה דקות של מבוכה ואי…
קמנו השכם בבוקר (8:45) עוד לא יצא האור אפילו… ממש לפנות בוקר… והחלטנו לנסות את ארוחת הבוקר של המלון. זה בופה, יש לך חדר קטן עם 4 שולחנות. די צפוף ואין יותר מדי בחירות באוכל. נגה נהנתה מקערה של חלב עם קורנפלקס שוקו אחרי הרבה זמן שלא אכלה כזה. לקח לנו הרבה זמן לצאת מהמלון כי רצינו לברר על כביסה, על המלצות מהפקיד איפה כדאי לבקר עם בנות קטנות, הוא רצה גם שנשלם על השהייה ביום הכניסה כי מתברר שהיו לו כאלה שלא שילמו והלכו.. אז יצא שיצאנו מהמלון רק קרוב לצהריים! המשך…
הבוקר הגיע וסוף סוף הייתה תחושה של רוגע, עוזבים את המסעדה עם הטעם המדהים של האוכל הטוב אבל היחס הנוראי שקיבלנו גם אם השארנו טיפים וגם אם לא. יש!! ועוזבים את היחס הלא נעים שקיבלנו מהמלון בבראשוב. לא הבנתי מדוע כשהבנות היו קטנות לא הפסיקו לכרכר סביב הבנות וסביבנו, כולם אהבו אותנו כל כך וקיבלנו יחס כל כך טוב והשנה היה נורא. בכל מקרה, מה שהיה היה, מה שבטוח זה שלא נחזור לשם יותר והם הפסידו לקוחות. המשך…
הבוקר לא היינו החלטיים בכלל, הבנות היו על קוצים אחרי ארוחת הבוקר ואמרנו שחייבים לצאת איתם מהמלון ומהר! לא ידענו לאיפה ועד שהחלטנו כבר כמעט נרדמנו. כבר חשבנו לרגע אפילו להישאר בחדר ולנוח אבל הבנות התקוטטו כל כך ביניהן שאמרנו די, בוא נצא וזהו. כמובן שמשום שהן לא היו מוכנות לנשנש ארוחת בוקר אתנו הן היו מתות מרעב איך שיצאנו מהמלון וביקשו לאכול, וכמו בכל בוקר כהרגלנו אנחנו עוצרים אצל המוכרת החמודה שכבר מכירה אותנו היטב ומבקשים את אותה ההזמנה פחות או יותר, זה נקרא Fornetti אחלה של נשנוש, חם וטעים (או בקיצור בשפה שלנו – בורקסים). המשך…
רציתי רק לשתף כמה דברים קטנים לגבי ארוחת הבוקר שנורא הציק לי. למה בכל פעם שמביאים לי כוס עם מים חמים ומעליה צלחת קטנה ובה כפית, שקית של תה פירות ושקית קטנה ובה דבש (כן, כן אין סוכר יש דבש ולא דבש רגיל אלא דבש מפרחים, מעניין וטעים). אז למה איך שאני מסיימת לערבב את כל החומרים הטובים בתה, אם הכפית לא בפנים בתוך הכוס מיד מפנים לי אותה יחד עם הצלוחית הקטנה?! די מציק כי את הכפית אני נותנת להילה שכל בוקר אוהבת לשתות את התה שלה יחד עם הכפית. עד שנמאס לה ואז היא עוברת לשתות מהכוס עצמה….
הבוקר נסענו לבראן (Bran) נסיעה של שעה בערך עם נוף הררי מקסים וירקרק, אדום, כתום פסטורלי מאוד! נוף ממש עוצר נשימה! הלכנו לפסטיבל הגבינות והפסטרמה, אלא שלא ידענו בדיוק איפה זה אז חנינו ליד טירת בראן שלא נכנסנו אליה כמובן, במיוחד לא עם ילדות קטנות שאין להן סבלנות (לא לגיל הזה עדיין – שלא לדבר על העשרות מדרגות שיש בכניסה). המשך…